טיפול בהפרעות אכילה

אנורקסיה נרבוזה

זהו מצב בו האדם כמעט ואינו אוכל דבר ועל כן מאבד משקל רב. חלק מהסובלים מאנורקסיה נרבוזה מתאמנים יתר על המידה במטרה לאבד עוד ממשקלם. לרוב מגיעים למצב כחוש עד כדי כך סיכון הבריאות. חלק מההפרעה מאופיין בעיוות בתפיסה כך שנערה יכולה להגיע למצב שכל עצם בגופה בולטת ונראית, וכאשר תביט במראה תראה עצמה שמנה. לפעמים יודע אותו אדם כי הוא כחוש יתר על המידה, אבל הוא איננו מבצע שום שינוי בהרגליו בגלל הפחד הגדול מפני השמנה, עבורו מצב של שינוי הרגלים משמעו איבוד שליטה.

הקריטריונים לאבחון של אנורקסיה נרבוזה קשורים לירידה במשקל שאיננה מתאימה לגיל, למצב רפואי ולמין, עיסוק קבוע בפחד מפני עליה במשקל למרות מקל נמוך מהמינימום הנורמלי לגיל ולמין, והגבלה של צריכת האנרגיה באופן שאיננו תואם את המשקל הנמוך.

ההפרעה יכולה להופיע ברמות חומרה שונות.

בולימיה נרבוזה

מצב שבו האכילה הינה חסרת מעצורים ולא מבוקרת, ולאחריה האדם מנסה להפטר מכל עודף הקלוריות על ידי "טיהור" המבוצע בעזרת צום, הקאה מכוונת, שימוש לרעה בחומרים משלשלים או אימון גופני מוגזם. דרך זו של טיהור נראית לאותו אדם כמתאימה להשגת מטרתו אך למעשה היא רק גורמת לנזקים גופניים. משקלו של הלוקה בבולימיה עולה ויורד תכופות במידה משמעותית.

הקריטריונים לאבחון של בולמיה כוללים זלילה מופרזת בתכיפות גבוהה (סביב השעתיים) ובכמויות גבוהות ותחושה של חוסר שליטה בזמן האכילה. בנוסף, פעולות שמטרתן מניעה של עליה במשקל (הקאות חוזרות, שימוש בתרופות משלשלות, התעמלות מופרזת) והערכה עצמית המושפעת באופן קיצוני ממשקל הגוף וצורתו.

אכילה כפייתית

מצב בו אדם אוכל יתר על המידה עד כדי תחושת אי נוחות, הוא אוכל על מנת להרגיע את עצמו, אוכל בהיחבא, ולמרות שאכל כמות נכבדה של מזון בזמן הארוחה הוא ממשיך ואוכל גם בין הארוחות. הוא חש בושה ורגשי אשמה רבים לגבי צורת האכילה שלו אך בניגוד ללוקים בבולימיה הוא איננו מנסה להפטר מהמזון שצרך.

הפרעת אכילה לא מוגדרת

לעיתים קורה, שנוצר מצב ובו אנשים חווים מעין תערובת של תופעות, המופיעות בהפרעות האכילה השונות, אך הן אינן אופייניות לתופעה אחת בלבד. אנשים אלו גם הם נחשבים, כבעלי הפרעת אכילה לא מוגדרת, ועליהם לפנות ולקבל עזרה כאותם בעלי הפרעת אכילה ספציפית.

פיקה (pica) – אכילה של חפצים או חומרים לא מזינים שאינם מאכל. ההתנהגות תאובחן כהפרעת פיקה אם נמשכת חודש לפחות, איננה קשורה או חלק מהתנהגות תרבותית מקובלת בסביבתו של האדם ואיננה מותאמת לגילו.

טיפול בהפרעות אכילה

הטיפול בהפרעות אכילה חייב להיות טיפול מערכתי הכולל פסיכותרפיה (יכול להיות בגישות ובשיטות שונות) שמטרתה לטפל בתחושת חוסר האונים והשגת תחושת שליטה טובה יותר בתחומי החיים השונים, יעוץ והדרכה משפחתית, מעקב פסיכיאטרי, וטיפול על ידי תזונאית.

במקרים מסוימים, ובסוגים מסוימים של הפרעות אכילה, לאחר בירור הגורמים ואבחון מעמיק, משתמשים בטכניקות מפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית לטיפול בהפרכת האכילה.

ברוב המקרים , ותלוי בחומרת ההפרעה בסוגה ובמאובחן, יעשה שילוב של כמה סוגי טיפול- טיפול פסיכיאטרי (טיפול תרופתי), פסיכותרפיה או טיפול בהבעה ויצירה ו/או שיטת טיפול אחרת.

סימני אזהרה להתפתחות של הפרעת אכילה

-שינויים בהתנהגות- כאשר רואים אכילה תכופה ומוגזמת (אוכל רב נעלם מהבית ובשעות לא מסודרות) או צמצום המזון באופן משמעותי, עשיית פעילות גופנית מוגזמת וקיצונית, שינוי במראה הגוף באופן חד, הליכה לשירותים מיד בסיום האוכל, תלונות על קור.

-היעדר יעד לסיום הדיאטה- ברוב המקרים כאשר נערה או אדם מחליטים לעשות דיאטה הם מגדירים לעצמם יעד סביר של משקל אליו רוצים להגיע. כשמגיעים אליו, הדיאטה נפסקת. כאשר הדיאטה ממשיכה ויעדי משקל חדשים, נמוכים יותר נוספים בכל פעם ואין יעד סופי לירידה במשקל, זוהי נורת אזהרה.

- עיסוק כפייתי במשקל, דיבור המשקף עיסוק מוגזם וירידה בביטחון ובערך העצמי על סמך שינויים במשקל ובאופן שאיננו הולם את הירידה במשקל. כמו כן עיסוק רב בתהליך האכילה.

-שינויים גופניים- סימפטומים אלו יופיעו לרוב בשלבים חמורים יותר של ההפרעה וכוללים הפרעה בהתפתחות מינית (אצל נערים ונערות), הופעת פלומת שיער על הגוף, כאבי שיניים ופצעים בפה, נשירת שיער, כאבי גרון ועוד.