לחיות בכבוד ולמות בכבוד
שרון האס שופטי גרונטולוגית מומחית לגיל השלישי
א | א | א | א | (שנה גודל אות)
לחיות בכבוד ולמות בכבוד - הנחיות רפואית אישיות לטיפול רפואי עתידי בשלהי החיים - שרון האס-שופטי
הרעיון המרכזי העומד בבסיס המאמר הינו רעיון האוטונומיה של האדם על גופו וכן שמירת כבוד האדם בסוף חייו.
הרפואה המודרנית, ובעיקר הטכנולוגיה הרפואית, הביאו למצב בו ניתן להאריך חיי אדם במצב סופני באמצעים מלאכותיים. אולם אז, איכות חייו וכבודו כאדם עצמאי, פעיל ושאינו תלוי בזולת נשללים ממנו.
בעקבות פניות רבות לבתי המשפט (בשנות ה-80-90) ועקב פסיקות רבות לזכות החולים שביקשו לא להאריך את חייהם באופן מלאכותי, עלתה המודעות לנושא של כיבוד "צוואה בחיים".
במהלך השנים "נבנתה" הכרה לכך שיש חשיבות לאפשר לאדם להכין מסמך משפטי בעודו כשיר ובעל מחשבה צלולה, בו יפרט את הסכמתו ואי הסכמתו לגבי כל סוג פעולה מאריכת חיים, לקראת מצב אפשרי בו הוא יהיה במצב סופני וללא יכולת להביע את דעתו.
לגופים כמו עמותת "לילך" ולעמותה למען זכויות החולה יש חלק חשוב בהעלאת המודעות לתחום זה. עמותת "לילך" נאבקת מזה שנים על שמירת כבוד האדם ולמניעת סבל מיותר מחולים הנוטים למות, וקבלת הכרה חוקית, משפטית וציבורית בזכותו של אדם לחיות ולמות בכבוד. בעקבות תהליכים אלו ובעקבות המלצות דו"ח ועדת שטיינברג נחקק בכנסת בשנת 2005 חוק החולה הנוטה למות / הנחיות רפואיות מקדימות.
אנשים רבים מילאו את הטפסים של עמותת "לילך", שמילאה תפקיד חשוב עד חקיקת חוק החולה הנוטה למות. מרגע חקיקת החוק ניתנת לכל אדם, מעל גיל 17, בעל כשרות משפטית, אפשרות למלא את טפסי "חוק החולה הנוטה למות" שהם נספח של החוק.
"חוק החולה הנוטה למות" שנחקק בישראל בשנת 2005, מהווה מעין מהפכה במשפט הישראלי. החשיבות הרבה של החוק נעוצה בעובדה שהוא מאפשר לאנשים, באמצעות מילוי וחתימה על טפסים, לתכנן ולהביע את רצונם מראש, באשר לאופן בו יחיו בסוף חייהם ומחייב לכבד את רצונם.
מטרת "חוק החולה הנוטה למות" היא להעביר את ההחלטה לאדם עצמו, לכבד את רצונו אם יבחר להניח לתהליך טבעי לסיים את חייו – ללא התערבות רפואית.
הרופאים מחויבים ע"פ החוק, לכבד את ההנחיות שניתנו ופורטו מראש ע"י המטופל, כאשר נקבע שהוא חולה נוטה למות, שאינו יכול לקבל החלטות בנוגע לטיפול בו או שאינו מסוגל להביע את רצונו.
כאמור הטפסים מקבלים תוקף, רק כאשר האדם מוגדר כנוטה למות, אשר אינו מסוגל להביע את רצונותיו או לקבל החלטות. כל עוד האדם מסוגל וכשיר להביע את רצונותיו פועלים רק על פי רצונו המפורש ולא על פי ההנחיות שבכתב.
לאחר מילוי הטפסים, הטפסים נשלחים למשרד הבריאות, שם הם נבדקים בקפדנות, מקבלים אישור, נסרקים ומועברים בהדרגה לכל בתי החולים בישראל. העותק המקורי נשלח חזרה אל השולח.
ניתן להוריד את הטפסים באתר של משרד הבריאות.
הרעיון המרכזי העומד בבסיס המאמר הינו רעיון האוטונומיה של האדם על גופו וכן שמירת כבוד האדם בסוף חייו.
הרפואה המודרנית, ובעיקר הטכנולוגיה הרפואית, הביאו למצב בו ניתן להאריך חיי אדם במצב סופני באמצעים מלאכותיים. אולם אז, איכות חייו וכבודו כאדם עצמאי, פעיל ושאינו תלוי בזולת נשללים ממנו.
בעקבות פניות רבות לבתי המשפט (בשנות ה-80-90) ועקב פסיקות רבות לזכות החולים שביקשו לא להאריך את חייהם באופן מלאכותי, עלתה המודעות לנושא של כיבוד "צוואה בחיים".
במהלך השנים "נבנתה" הכרה לכך שיש חשיבות לאפשר לאדם להכין מסמך משפטי בעודו כשיר ובעל מחשבה צלולה, בו יפרט את הסכמתו ואי הסכמתו לגבי כל סוג פעולה מאריכת חיים, לקראת מצב אפשרי בו הוא יהיה במצב סופני וללא יכולת להביע את דעתו.
לגופים כמו עמותת "לילך" ולעמותה למען זכויות החולה יש חלק חשוב בהעלאת המודעות לתחום זה. עמותת "לילך" נאבקת מזה שנים על שמירת כבוד האדם ולמניעת סבל מיותר מחולים הנוטים למות, וקבלת הכרה חוקית, משפטית וציבורית בזכותו של אדם לחיות ולמות בכבוד. בעקבות תהליכים אלו ובעקבות המלצות דו"ח ועדת שטיינברג נחקק בכנסת בשנת 2005 חוק החולה הנוטה למות / הנחיות רפואיות מקדימות.
אנשים רבים מילאו את הטפסים של עמותת "לילך", שמילאה תפקיד חשוב עד חקיקת חוק החולה הנוטה למות. מרגע חקיקת החוק ניתנת לכל אדם, מעל גיל 17, בעל כשרות משפטית, אפשרות למלא את טפסי "חוק החולה הנוטה למות" שהם נספח של החוק.
"חוק החולה הנוטה למות" שנחקק בישראל בשנת 2005, מהווה מעין מהפכה במשפט הישראלי. החשיבות הרבה של החוק נעוצה בעובדה שהוא מאפשר לאנשים, באמצעות מילוי וחתימה על טפסים, לתכנן ולהביע את רצונם מראש, באשר לאופן בו יחיו בסוף חייהם ומחייב לכבד את רצונם.
מטרת "חוק החולה הנוטה למות" היא להעביר את ההחלטה לאדם עצמו, לכבד את רצונו אם יבחר להניח לתהליך טבעי לסיים את חייו – ללא התערבות רפואית.
הרופאים מחויבים ע"פ החוק, לכבד את ההנחיות שניתנו ופורטו מראש ע"י המטופל, כאשר נקבע שהוא חולה נוטה למות, שאינו יכול לקבל החלטות בנוגע לטיפול בו או שאינו מסוגל להביע את רצונו.
כאמור הטפסים מקבלים תוקף, רק כאשר האדם מוגדר כנוטה למות, אשר אינו מסוגל להביע את רצונותיו או לקבל החלטות. כל עוד האדם מסוגל וכשיר להביע את רצונותיו פועלים רק על פי רצונו המפורש ולא על פי ההנחיות שבכתב.
לאחר מילוי הטפסים, הטפסים נשלחים למשרד הבריאות, שם הם נבדקים בקפדנות, מקבלים אישור, נסרקים ומועברים בהדרגה לכל בתי החולים בישראל. העותק המקורי נשלח חזרה אל השולח.
ניתן להוריד את הטפסים באתר של משרד הבריאות.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום
חמדת שמואלי
פסיכותרפיסטית , מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת
התמחות: טיפול פסיכולוגי דינמי. מומחית בטיפול זוגי. הדרכת הורים.
אזור בארץ: הרצליה,רמת השרון
שפה: עברית
פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית מוסמכת -המטפלת ביחידים ובזוגות. בעלת ניסיון רב בטיפול נפשי בגישה המכוונת להתבוננות מעמיקה על העולם הפנימי ובכך לשינוי וצמיחה.
נאוה שלמון
עובדת סוציאלית ומומחית לטיפול בהתמכרויות
התמחות: התמכרויות, תלות במערכות יחסים, התמכרות לאהבה, לאוכל, למין, לריגושים. התמודדות במשברי חיים, בעיות בדימוי העצמי.
אזור בארץ: חיפה והצפון
שפה: עברית
מטפלת בהשראת תכנית ''12 הצעדים'', תכנית המציעה דרך חיים המביאה להחלמה נפשית ורוחנית.
אנה בר
עובדת סוציאלית קלינית MSW, פסיכותרפיסטית
התמחות: חרדה ובעיות התנהגות אצל ילדים , פוסט טראומה, קשיים ביחסים בין אישיים, דיכאון אחרי לידה
אזור בארץ: צפון, גליל מערבי
שפה: עברית, רוסית
אני יודעת שכרגע, לאחר תקופה של התמודדות בכוחות עצמך, לצד הכוחות, עולות תחושות בלבול, חוסר אונים ודאגה. היית רוצה שתהיה דרך אחרת ללכת בה. אפשר שיהיה אחרת, ואנחנו נעשה את זה יחד.
סיגל צרקה
פסיכותרפיסטית, עובדת סוציאלית קלינית
התמחות: בריאות הנפש,דיכאון,אבל ואובדן,פוסט טראומה,התמודדות עם משברי חיים, חרדות, הפרעות אכילה, משבר הסתגלות, טיפול במתבגרים
אזור בארץ: שפלה,רחובות
שפה: עברית,אנגלית
מאמינה שקשר טיפולי קרוב, לא שיפוטי, ומקצועי מסייע לתהליך של שינוי באיכות החיים הרגשית והתמודדות עם הקשיים והמשברים במהלך החיים. מטפלת בגישה דינמית אך משלבת עפ"י צורך גישות נוספות.
