
איך יודעים אם הילד בשל לכיתה א?
צוות על הספה
הצוות החינוכי יכול להמליץ, להצביע על קשיים ולהציע פתרונות, אבל ההחלטה הסופית אם להעלות ילד מגן חובה לכיתה א' (כאשר הוא עומד בקריטריון הגיל) היא של ההורים בלבד.
המעבר מגן חובה לכיתה א הוא מעבר משמעותי ולא פעם נשאלת השאלה, האם הילד בשל למעבר או שאולי צריך עוד שנה בגן כדי להתבגר ולהתחזק.
בעבר, השאלה עלתה רק לגבי חלק קטן מהילדים, שהיו גבוליים בגיל או זקוקים לחיזוק בחלק מהיכולות הדרושות כדי לצלוח בשלום את המעבר לבית הספר.
כיום, יותר ויותר הורים מעלים את האפשרות להשאיר את הילד עוד שנה בגן והדבר הוא לא תמיד לטובתו של הילד.
אז איך יודעים אם הילד בשל לכיתה א ומתי כדאי להשאיר עוד שנה בגן?
בואו ננסה לעשות קצת סדר.
מה צריך כדי ללמוד בבית הספר?
לפני הכל, אנו מבקשים לסקור את סט הכישורים והיכולות המצופות מילד בכיתה א והדרושות לו כדי להפוך לתלמיד בית ספר:
1. שפה – בסיום הגן, ילדים צריכים להכיר את כל אותיות הא-ב ולדקלם אותן ברצף, להיות מסוגלים לספר סיפור קוהרנטי, להכיר צלילים פותחים וסוגרים ולשייך חפצים לקבוצות כמו כלי עבודה, כלי אוכל וכד'.
2. חשבון – מנייה עד 20, זיהוי הספרות, זיהוי כמויות והבנה בסיסית של מושגי חיבור וחיסור.
3. מוטוריקה – בתחום המוטוריקה העדינה הילד צריך להראות אחיזה נכונה של מספריים ועיפרון, יכולת ליצור קו רצוף ואחיד, צביעה בתוך מסגרת ותיאום עין יד.
בתחום המוטוריקה הגסה נבדקת היכולת לקפוץ באוויר, לטפס על סולם ולהחזיק את הגוף באופן יציב לאורך זמן.
4. קשב וריכוז – יכולת להתרכז באופן רצוף 15-20 דקות לפחות, יכולת לשבת בשקט מבלי להזיז את איברי הגוף או לגעת באנשים וחפצים בסביבה.
5. בשלות רגשית – יכולת להתמודד עם תסכול, לפתור בעיות ולבקש עזרה, מסוגלות להתמודד עם פרידה מההורים.
6. בשלות חברתית – יכולת להתנהל בקבוצה ולפתור קונפליקטים, לגלות אחריות על ילדים אחרים, לקרוא לעזרת מבוגר בעת הצורך ולעזור בעצמו לחברים.
אחד הגורמים לבלבול שחשים הורים רבים לילדים בגן חובה, הוא השוני שאנו רואים אצל ילדים בהתפתחות על פני הצירים השונים – יש ילדים שידברו באופן רהוט וידעו לפתור תרגילי חשבון ברמה גבוהה, אבל מבחינה רגשית וחברתית לא יראו עדיין בשלות. ולהיפך.
איך יודעים אם הילד בשל?
אם מסתכלים על סט הכישורים והיכולות שתיארנו קודם, ניתן לראות שבמרבית הנושאים - מלבד הנושא הרגשי והחברתי - יכולות מופחתות ביחס לבני הגיל, עלולות להעיד על קשיים נוספים כמו הפרעת קשב וריכוז, בעיות למידה וכד'.
במקרים הללו, שנה נוספת בגן לא בהכרח תסייע וההמלצה תהיה לגשת להדרכה מקצועית ולטיפול כמו ריפוי בעיסוק, בכדי לחזק את הילד ולצמצם את הפערים בינו לבין בני גילו.
התחום הרגשי החברתי הוא התחום המרכזי בו שנה נוספת בגן תהיה משמעותית לחיזוק היכולות ולכן הוא הגורם שמוביל, במרבית המקרים, להחלטה להשאיר את הילד בגן.
יתרונות לשנה נוספת בגן
שנה נוספת בגן היא שנה של חיזוק הביטחון העצמי כתלמיד גן בוגר, פוטנציאל ללקיחת אחריות בהדרכת ילדים צעירים יותר וזמן לחיזוק ושיפור יכולות קוגניטיביות ורגשיות.
חסרונות
* פרידה משכבת חברים בני אותו גיל.
* פגיעה בתחושת הערך העצמי – כולם עולים לכיתה א ורק אני לא.
* שעמום וחוסר עניין במקרים בהם הילד מוכן מבחינה קוגניטיבית ונשאר בגן מסיבות רגשיות.
מי מחליט אם הילד בשל לכיתה א?
הצוות החינוכי יכול להמליץ, להצביע על קשיים ולהציע פתרונות, אבל ההחלטה הסופית אם להעלות ילד מגן חובה לכיתה א (כאשר הוא עומד בקריטריון הגיל) היא של ההורים בלבד.
בתהליך קבלת ההחלטה מומלץ מאוד להקשיב להמלצות הצוות החינוכי, שכולל אנשי מקצוע מנוסים המכירים היטב את הילד, כאשר השאלה היחידה שצריכה לעמוד לנגד עיני כולם היא איזו החלטה תיטיב עם הילד ותגדיל את הסיכויים שהכניסה לכיתה א תהיה חלקה ככל האפשר ולא תגרום לילד תחושת כישלון, שתלך איתו לכל אורך חייו כתלמיד.
מה אתם כהורים יכולים לעשות כדי להכין את הילד לכיתה א?
יש לא מעט דברים שהורים יכולים לעשות כדי לסייע לילד להגיע מוכן יותר לכיתה א ובכך להגדיל את הסיכויים שהמעבר יהיה חלק ככל האפשר.
1. חוברות עבודה – הורים רבים מאמינים שבתקופת הגן צריך לאפשר לילד רק לשחק ולא לעסוק במטלות לימודיות. הסיכון בגישה הזו, היא שהמעבר החד יהיה קשה מדי לילד ויגרום לו להתנגד ללמידה. קנו לו חוברות עבודה מותאמות ושבו איתו בזמן המשפחתי הפנוי כדי לסייע לו להתיידד עם עזרי הלימוד ולא לראות בהם משהו שלילי או מאיים.
2. לומדים תוך כדי משחק – נצלו את הזמן בנסיעות כדי לשחק משחקי חשיבה ומשחקי מילים שיקדמו את הילד: דבר והיפוכו, אסוציאציות, מילים שמתחילות בצליל מסוים ועוד. הגישה המשחקית מסייעת מאוד בתהליך הלמידה.
3. יוצרים ביחד – שימוש נכון בכלי כתיבה, מספרים וצבעים הוא חיוני ליכולת הלמידה של הילד ולכן חשוב שיהיו בבית אביזרים מתאימים ולעודד את הילד לעשות בהם שימוש, למשל במשחקי יצירה משפחתיים.
4. מבקרים בבית הספר – נצלו כל הזדמנות לבקר בבית הספר בו עתיד הילד ללמוד – ימים פתוחים, מפגשים מטעם הגן ואפילו איסוף של האחים הבוגרים יותר. ההכרות המוקדמת מפחיתה משמעותית את החרדה.
5. מכירים חברים – נסו לתאם מפגשים חברתיים עם חברים ועם ילדים חדשים שעתידים להיות עם הילד בכיתה או בבית הספר. ההיכרות המוקדמת הזו, כמו גם שמירה על הקשר עם חברים מהגן בחופש הגדול – תסייע לילד להגיע רגוע יותר.
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכותרפיסטית ב CBT ותרפיה באמנות
התמחות: סיוע בזמן משבר וליווי לשינוי, חרדה, OCD ,דכאון, פוביות, ויסות רגשי, מיינדפולנס וקשיים חברתיים ביל
אזור בארץ: מודיעין,רחובות
שפה: עברית
אני מתרכזת בקשר טיפולי ממוקד, קרוב ושוויוני, מכיל, אמפטי, סבלני, המקנה כלים לצמיחה וגדילה תוך קבלה וחוסר שיפוטיות. משלבת גם פגיש

פסיכולוגית קלינית מומחית
התמחות: טיפול במבוגרים ונוער בוגר בנושאי חרדה, דיכאון, דימוי עצמי, משברי חיים, הריון לידה והורות, זוגיות, טר
אזור בארץ: צפון, כרמיאל ואזור משגב
שפה: עברית
אני מטפלת במבוגרים ונוער בוגר. מאמינה שגם מתוך קושי ניתן לחוות שינוי, ומייחסת משמעות לקשר הטיפולי. טיפול דינמי עם אפשרות לשלב EMDR
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כל מה שצריך לדעת על טיפול לילדים להורים גרושים צוות על הספה
גירושים הם חוויה מטלטלת רגשית לכל המעורבים. ההורים מתמודדים עם תחושת אבל על פירוק הבית, אשמה כלפי הילדים ותחושה קשה של חוסר ודאות. הילדים מתמודדים עם אתגרים אחרים, מורכבים לא פחות ומנסים להסתגל לטייטל ילדים להורים גרושים
רגישות יתר אצל ילדים צוות על הספה
אם הילד או הילדה שלכם מתכווצים ומוטרדים למשמע רעש חזק ופתאומי, אם הם מסרבים לאכול מאכלים מסוימים כי יש להם ריח ייחודי או מרקם יוצא דופן, אם הם מסרבים ללבוש בגד מסוים כי יש בו כפתורים או כי התווית שבתוך הבגד גדולה מדי – יתכן שהם מתמודדים עם רגישות יתר.
ילדי הגן נפרדים בבוקר עם טיקיטק Tikitime
הוא מאוהב בגננת, רץ אל הגן בשמחה אבל ברגע הפרידה מכם העיניים שלו מתמלאות בדמעות והוא שובר לכם את הלב בבכי ממושך. אתם שואלים את עצמכם למה ומנסים להבין את מהות הקושי; האם מדובר בקושי של הילד שלכם להיפרד מכם, ההורים?
איך מדברים עם ילדים על המצב הביטחוני? צוות על הספה
מצב החירום הבטחוני הנוכחי בישראל פוגש כמעט כל בית במדינה. האירועים רודפים זה את זה והחדשות נכנסות הביתה, דרך הטלוויזיה בסלון או באמצעות הרשתות החברתיות בהן שוהים גם הילדים. איך מדברים איתם על מה שקורה?