
תהליך הגמילה מחיתולים
אילנה וינר-ריבקה , פסיכולוגית התפתחותית
המטרה העיקרית מעכשיו היא ללמד ולעזור לילד להבין שמתחילים תהליך של פרידה מחיתולים ושימוש בשירותים... ואז, מתחילה משימה מורכבת שעל ההורים ועל ילדיהם לעבור ביחד
בשנתיים הראשונות לחיי הילד, נושא הגמילה מחיתולים נשאר, בדרך כלל, בצד. תשומת הלב של ההורים מופנית לתהליכים אחרים, כגון אכילה, שינה, חיסונים, התחלת ביקור במעון ועוד. ורק בסביבות גיל השנתיים, ההורים מתחילים לדאוג ל"פיפי" ול"קקי" של ילדם. המטרה העיקרית מעכשיו היא ללמד ולעזור לילד להבין שמתחילים תהליך של פרידה מחיתולים ושימוש בשירותים... ואז, מתחילה משימה מורכבת שעל ההורים ועל ילדיהם לעבור ביחד.
מה מצופה מהילד?
על הילד להבין שמעכשיו הוא יצטרך להיפרד מהחיתולים ולהשתמש בשירותים.
הילד אמור להגיב להוראות של ההורים כגון: "תגיד לנו אם יהיה לך פיפי."
מצפים ממנו לעשות כל מיני פעילויות ברצף ובקצב מתאים על מנת להשיג את המטרה, למשל: להרגיש ש"יש לו" פיפי או קקי, ללכת לסיר, להתפשט, לשבת, לעשות את צרכיו, לעמוד, לנקות את עצמו ולהתלבש בחזרה.
כמובן שכדי להשלים שלב זה יש דרך ארוכה בה ההורים מתווכים, עוזרים ועושים במקום הילד עד שהוא מסוגל לבצע את המשימה (ללכת לבד לשירותים) באופן עצמאי.
מה הילד מרגיש?
במהלך תהליך "הגמילה מחיתולים" הילד חש רגשות מעורבים והם קשורים להצלחות ולפספוסים.
כל פעם שהילד מצליח
הילד חווה תחושה של עצמאות ובגרות
הילד נהנה מתחושת הישג
הילד לומד להכיר את הגוף ואת צרכיו ולשלוט בעצמו
כל פעם שהילד מפספס
הילד חש לחץ רב שמופעל עליו
לפעמים הילד חווה תחושה של כישלון
והוא עלול להיפגע בקלות מתסכולים ולהרגיש כ"לא מספיק בסדר"
חשוב לציין שהורים בדרך כלל לחוצים ומתוסכלים כשהילד מפספס, דבר שמביא אותם לפעמים להגיב בכעס ולהפעיל לחץ על הילד. התנהגות זו מטעם ההורים יכולה להביא לנסיגה בהתפתחותו של תהליך הגמילה.
אז, כיצד להגיב כהורה?
כשהילד מצליח – לעודד אותו ולחזק את הצלחתו.
כשהילד מפספס או מתקשה בתהליך – לא לכעוס עליו, אלא להגיד לו: "לא נורא.", "יפה שניסית", "נמשיך לנסות", "זה קורה", "בפעם הבאאה אתה תצליח"...
תפקיד ההורים
לכם הורים, יש תפקיד חשוב ביותר בתהליך הגמילה מחיתולים!
כדי שהילד יצליח בתהליך הגמילה עליכם להשקיע אנרגיות, זמן, סבלנות ותמיכה רגשית. אני ממליצה על שיטת גמילה*, בה ההורים "הולכים עם הילד". בשיטה זו, חשוב מאד שההורה יסתכל על סימנים שמצביעים על כך שהילד מוכן מבחינה התפתחותית להתחיל בתהליך הגמילה מחיתולים.
מהם הסימנים האלה?
הילד יושב
הילד הולך
הילד יודע לציין מתי הוא עושה את צרכיו ומתי הוא עומד לעשותם
הילד מסוגל להתפשט
הילד מסוגל להתלבש
הילד מפגין התעניינות בשירותים
הילד מבין הוראות ועוקב אחריהם
הילד מחקה התנהגויות של מבוגרים
הילד מבין את המילה "לא" ומסוגל לקבל גבולות
שיטה זו מבוססת על המודל של (1999, Brazelton et al)
תמיכה, סבלנות, מוטיבציה וחיזוקים
במהלך תהליך הגמילה מחיתולים, הילד לפעמים לא מבין בדיוק "מה רוצים ממנו". לכן, חשוב מאד שתסבירו לו שוב ושוב, בסבלנות ובחיבה, מה מצופה ממנו. כדאי לקנות סיר או ישבנון בשבילו, לקבוע איתו זמנים קבועים על מנת להשתמש בו (בלי להילחץ ולפעמים רק כדי לשחק ולהכיר אותו). אתם יכולים לקחת את הקקי מהחיתול ולהניח אותו על הסיר, לספר לילד סיפורים בהם אתם מסבירים את תפקיד הסיר וליצור שיטות יצירתיות שלכם, שיעזרו לילד להבין באופן מוחשי את תהליך הגמילה.
לכל ילד יש את האופי ומזג משלו. יש ילדים שיכולים לפחד מהסיר, מהשירותים, מהרעש שנגרם כשמורידים את המים... במקרים האלה חשוב מאד ללוות את הילד באופן אינטנסיבי, לא לתת לו לפחד לבד, לחזק את ההצלחות שלו ולתת לו את הזמן להתרגל למשימה הנדרשת ממנו. כאשר מפעילים על הילדים לחץ, צריך לדעת שהלחץ מיותר כי הוא גורם לירידה בשיתוף הפעולה של הילד ותהליך הגמילה נהפך לארוך יותר ובלתי יעיל.
תזכורות ועצות
אין גיל נכון ומדויק לגמילה. לכל ילד קצב משלו. יחד עם זאת חשוב לציין כי בדרך כלל, בין גיל 30 חודשים לגיל 36 חודשים מרבית הילדים יבשים במשך היום.
בין הגילים 36 – 48 חודשים, מרבית הילדים יבשים גם בלילה.
אם הילד עבר את גיל ארבע (שנים) וטרם נגמל חייבים לערב איש מקצוע.
רגרסיות: ילדים הנמצאים בתהליך גמילה, יכולים לפעמים להתנגד להשתמש בסיר.
ילדים יבשים יכולים לפעמים לעשות את צרכיהם במכנסיים או במיטה.
(הרגרסיות האלו הן נורמאליות. בדרך כלל הן קיימות בגלל הלחץ שהילדים מרגישים בעקבות משבר או אירוע משפחתי משמעותי (לידה של אח, למשל). על ההורים להבין ולקבל את הרגרסיות ולא לכעוס על הילד. חשוב לחזק את הצלחות..)
בהצלחה!!!!!
אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

פסיכולוג קליני מומחה
התמחות: חרדה, התמודדות עם משברי חיים, משברים משפחתיים וזוגיים, דיכאון ושינויי מצב-רוח, פוסט טראומה, הפרעות נ
אזור בארץ: שרון,רעננה
שפה: עברית, אנגלית
פסיכולוג קליני מומחה, מנוסה בטיפול במבוגרים ונוער. הכשרה בפסיכותרפיה דינמית, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי CBT, טיפול קצר מועד וטיפול ב

פסיכולוג ופסיכותרפיסט קוגניטיבי התנהגותי דינאמי נוער ומבוגרי
התמחות: בריאות הנפש, חרדות ופוביות, דיכאון, פוסט-טראומה, קשיים רגשיים, בעיות תפקוד שונות.
אזור בארץ: עפולה
שפה: עברית,אנגלית
פסיכולוג מומחה. בעל הכשרה קלינית מקיפה ניסיון רב במסגרות בריאות הנפש ובמסגרות חינוך כולל בצבא ובמיוחד בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהג

פסיכותרפיסטית מטפלת בהבעה ויצירה
התמחות: חרדה, תחושת ערך, משברי חיים, משברי גרושין, אבל ואובדן, לקויות למידה, קשב וריכוז, הדרכת הורים, טיפול
אזור בארץ: שפלה,גדרה,רחובות,נס ציונה
שפה: עברית
נסיון רב שנים בטיפול בילדים, מתבגרים, מבוגרים והורים. משברי חיים, משברי גרושין, אובדן, תחושת ערך עצמי, חרדות, טראומות, דכאון, הרט

מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת
התמחות: טיפול פרטני וזוגי, חרדה ופוביה,בעיות משפחתיות וזוגיות,אבל ואובדן,לקויות למידה קשב וריכוז,הדרכת הורים
אזור בארץ: באר שבע, אופקים, נתיבות, עין הבשור ואזור הדרום
שפה: עברית
אני שימרית, מטפלת זוגית, אישית, ומשפחתית מוסמכת. מאמנת מבוגרים וילדים בשיטת cbt בהתמחות ב-ADHD. מטפלת בחרדות, פיתוח מיומנויות חברת
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
התקפי זעם אצל ילדים צוות על הספה
כשאתם מסתובבים בסופר ורואים ילד משתטח על הרצפה ומתפתל בזעקות שבר לצד ההורה הנבוך, כשאתם רואים הורה מנסה, לשווא, לשכנע ילד שנאחז בכל כוחו במתקנים לעזוב את גן השעשועים, אל תהיו מודאגים. אתם פשוט עדים להתקף זעם, להבין ביחד מדוע זה קורה ומה אפשר לעשות כדי להתמודד עם התופעה המתסכלת.
הקשר בין זוגיות בריאה לבריאות נפשית צוות אתר על הספה
הקשר ההדדי בין זוגיות מוצלחת לבריאות נפשית הוא הדוק ומשמעותי. מאפיינים של זוגיות טובה - כמו תקשורת פתוחה, תמיכה הדדית ומיניות בריאה - מהווים נדבך מרכזי ביכולת לחוש רווחה וביטחון במערכת היחסים ובחיים בכלל, קרבה רגשית היא אבן יסוד בבניית יחסים בריאים ומספקים בין בני זוג ובני משפחה.
בין חגים לשגרה צוות על הספה
המעברים הדחופים בין חופשה לחג, בין עבודה למשפחתיות, בין שגרה וסדר יום מובנה לבין ימים ארוכים של מנוחה יכולים להחוות אצל חלקנו כשבירת שגרה מבורכת אך בה בעת להיות גם אתגר רגשי לא פשוט.
השנה הזו נהיה בריאים יותר! צוות על הספה
לבריאות נפשית או רווחה נפשית יש היבטים רבים. הגעה לרווחה נפשית, שיש לה קשר ישיר לבריאות הנפשית ואף הגופנית שלנו, ניתנת להשגה ובמקרים רבים יש לנו שליטה רבה על הדרך לשם. הנה כמה נקודות למחשבה, שעשויות לעזור לכל אחד לחתור השנה לקראת בריאות נפשית טובה יותר.