על הספה - כתבות ומאמרים

---

רוב הילדים נגמלים מהרטבת לילה עד גיל חמש, אך אחוז בני החמש שטרם רכשו שליטה על הרטבת הלילה גבוה יותר ממה שנהוג לחשוב ועומד על 15-20%."

סביב גיל 7 אנו רואים ירידה משמעותית באחוז הילדים שמרטיבים בלילה, ועדיין – היקף התופעה אינו שולי וכ-7-10% מהילדים בגיל הזה, עדיין לא נהנים מלילות יבשים.
לאחר גיל 18 נמצא הרטבת לילה בקרב 2-3% מהאוכלוסייה הבוגרת בלבד.

ההשלכות על הדימוי העצמי של הילד המרטיב בלילה בגיל מאוחר יחסית, משמעותיות ונרחבות, כפי שיפורט בהמשך, ולכן מומלץ לנסות ולטפל במצב מוקדם ככל האפשר.

מהי הרטבת לילה?

לא כל הרטבה חד פעמית מעידה על בעיה כלשהי. הרטבת לילה היא מצב בו הילד משחרר שתן באופן לא רצוני, תוך כדי שינה, לפחות שני לילות מתוך השבוע, כאשר בדרך כלל אין תסמינים נוספים כלשהם המעידים על בעיה.

מדוע ילדים מרטיבים בלילה?

החוקרים בימינו מסכימים כי ברוב המקרים הרטבת לילה נובעת מגורמים פיזיולוגים שונים ורק במיעוט המקרים מקורה פסיכולוגי.
את ההנחה הזו מחזק הנתון המראה, מעל לכל ספק, כי להרטבת לילה יש מקור תורשתי וכי ילד שלאחד מהוריו היסטוריה של הרטבת לילה יסבול מהתופעה בסבירות של למעלה מ-40%, ואם שני ההורים הרטיבו בילדותם, הסיכוי שנראה מצב דומה אצל ילדיהם עולה ללמעלה מ-70%.

המחקר איתר שלושה גורמים מרכזיים להרטבת לילה, כולם פיזיולוגים:
1. חוסר איזון הורמונאלי – אצל רוב האנשים, מופרש בעת השינה הורמון בשם ADH אשר מגיע לכליות ותפקידו להאט את תפקודן בזמן השינה. אצל חלק מהילדים, נמצאה הפרשת חסר של ADH, אשר גרמה לכליות להמשיך לייצר שתן בלילה בכמות זהה לזו של היום. במקרים הללו הרטבת הלילה מתרחשת, בדרך כלל, בסמוך להתעוררות.

2. תפקוד לקוי של שלפוחית השתן – בחלק התחתון של השלפוחית נמצא שריר המשמש כשוער ותפקידו לאפשר הפרשת שתן בזמן המתאים, מכאן גם שמו: שריר השוער.
אצל חלק מהילדים פעילותו של שריר השוער אינה מווסתת דיה ולכן מתאפשר שחרור שתן בעת השינה.

במקרים הללו, הרטבת הלילה תתרחש בסמוך להירדמות או בשעות הראשונות לשינה.




3. שינה עמוקה במיוחד – אצל ילדים ומבוגרים ששנתם כבדה ועמוקה והם מתקשים להתעורר, נראה מקרים רבים יותר של הרטבת לילה.

השלכות נפשיות של הרטבת לילה

במשך שנים רבות האמינו הורים כי הרטבת לילה תחלוף בעצמה גם ללא טיפול. העובדה שמדובר, פעמים רבות, בסיפור משפחתי (לאור משמעותו של הרכיב התורשתי שתיארנו קודם) חיזקה מאוד את הגישה הזו.

בשני העשורים האחרונים הורים ואנשי מקצוע מודעים הרבה יותר להשלכות הרגשיות הקשות של הרטבת לילה בגיל מאוחר ומושם דגש על טיפול בבעיה, כבר בגיל מוקדם.

השלכות חברתיות

הרטבת לילה עלולה לפגוע באופן דרמטי בביטחון העצמי של הילד ובדימוי העצמי שלו, המבוכה מונעת ממנו להשתתף בפעילות חברתית כמו טיולים ושינה אצל חברים ובחלק מהמקרים מובילה לבידוד חברתי של הילד.

השלכות משפחתיות

למרות העובדה שהרטבת לילה נפוצה יותר ממה שנהוג לחשוב, מרבית האנשים לא יודעים כי מדובר בבעיה פיזיולוגית שניתן לפתור. בבתים רבים ההרטבה בלילה יוצרת מתח, כעס ורגשות טינה מתמשכים בין הילד להוריו.

טיפולים אפשריים

אבחנת של הרטבת לילה מבוצעת על ידי רופא ילדים או אורולוג והם גם אלו שימליצו על הטיפול המתאים, לאחר שיבצעו מספר בדיקות שמטרתן לשלול בעיה רפואית-אורגנית כלשהי. הטיפול יקבע בהתאם למקור הבעיה עשוי לכלול שילוב של מספר אסטרטגיות טיפוליות.

1. טיפול תרופתי – במקרים בהם המקור להרטבת לילה הוא חוסר איזון הורמונלי, ניתן לטפל בבעיה באמצעות ההורמון הסינטטי מינירין, אשר מעודד ספיגה של חלק מנוזלי השתן בחזרה אל דרכי השתן ומסייע במניעת שחרור שתן לא רצוני בלילה. משך הטיפול במינרין הוא 3 חודשים לפחות והטיפול אינו מומלץ לפני גיל 6-7.

2. טיפול התנהגותי-התנייתי – הטיפול המוכר ביותר בתחום זה הוא הזמזם/ פעמונית: אביזר שניתן לחגור על הגוף ומתריע באמצעות צלצול על תחילת הטלת השתן תוך כדי השינה. הצלצול מעיר את הילד ואז עליו לקום להטיל שתן בשירותים, כאשר בשימוש לאורך זמן, הגוף מתרגל לזהות את שלב יציאת השתן ומתייתר הצורך בשימוש במכשיר.

3. טיפול פסיכולוגי – במקרים בהם מקור הבעיה הוא פסיכולוגי, אפשר להיעזר בפסיכותרפיה במטרה לטפל בסיבות הנפשיות שגורמות להרטבת לילה. כאמור, מדובר במיעוט בקרב הילדים, שרובם מרטיבים בלילה מסיבות פיזיולוגיות וזקוקים לטיפול בהתאם.

יש לכם שאלות נוספות בנושא? היכנסו לפורום אמהות, היריון ולידה שלנו