על הספה - כתבות ומאמרים

---

הורים רבים שומעים מרופא השיניים או מרופאת הילדים שהילד שלהם מראה סימנים של דחיקת לשון או דחיפת לשון (Tongue Thrust) ולא תמיד מבינים במה מדובר ומה צריך לעשות.

במאמר זה נסקור את התופעה, נבין את הגורמים ונבדוק מה אפשר לעשות כדי לטפל.

מהי דחיקת לשון

דחיקה/דחיפת לשון - מצב בו הלשון, שאמורה להיות באחורי הפה, נשענת על השיניים הקדמיות או נכנסת ברווח שבין השיניים העליונות לתחתונות בעת מנוחה, בליעה ולעיתים גם בזמן דיבור.

איך מזהים דחיקת לשון

במצב של דחיקת לשון נראה סימפטומים אופייניים, שיעידו על כך שזה מה שקורה:
* הלשון מבצבצת בין השיניים, גם במצבים שלא נצפה לראותה, כמו במצב של מנוחה, בליעה או דיבור.
* קושי בהגיית צלילים מכתשיים (ת,ד,נ) או בצלילים שורקים, כמו ש,ס,ז,צ.
* מנשך פתוח – מצב בו נוצר מרחק בין השיניים התחתונות לשיניים העליונות כאשר הפה סגור. מנשך פתוח הוא תוצאה של דחיקת לשון ממושכת, אשר דוחפת את השיניים התחתונות קדימה עם הזמן וגורמת למרווח הלא תקין.
* אכילה "מבולגנת", פעולת בליעה לא תקינה ותחושת חוסר נוחות באכילה, שנוצרות בעקבות דחיקת השיניים.

השפעות של דחיקת לשון

הורים רבים שואלים מדוע דחיקת לשון היא בעיה שצריך לטפל בה ולכן חשוב להבין את ההשלכות הפוטנציאליות של דחיקת לשון מתמשכת:

* מצב מתמשך של דחיקת לשון מוביל, כמעט באופן בלתי נמנע, למנשך פתוח – מצב בו השיניים העליונות והתחתונות לא נסגרות בצורה תקינה זו על גבי זו ונוצר ביניהן רווח שיש לו השלכות אסתטיות ובריאותיות.
* כדי להתמודד עם מנשך פתוח – רוב הילדים יצטרכו לעבור בבגרותם טיפול אורתודנטי ארוך, מפרך ויקר, שניתן היה להימנע ממנו בטיפול מוקדם בדחיקת הלשון. יתרה מזאת – גם התוצאות של טיפול אורתודנטי מוצלח ירדו עם הזמן לטמיון במידה ודחיקת הלשון תימשך, מכיוון שהלשון תמשיך לדחוף את השיניים הקדמיות ולאחר מספר שנים עלול להיווצר שוב מנשך פתוח.
* לקות בדיבור שמשפיעה על יכולות הביטוי של הילד ועל בטחונו העצמי.
* פגיעה בשורשי השיניים שעלולה להביא להיחלשותם לאורך השנים.

מדוע נוצר מצב של דחיקת לשון?

הנטייה בציבור הרחב היא "להאשים" במצב את המוצץ ואכן, במרבית המקרים הגורם לדחיקת לשון הוא אכן גורם התנהגותי – שימוש ממושך במוצץ או מציצת אצבע עד גיל מאוחר (אחרי גיל 4).
יחד עם זאת, מומחים מציינים גם מספר גורמים פיזיולוגיים שעלולים לגרום לדחיקת לשון:

* פוליפים (אנדואידים) מוגדלים אשר גורמים לקושי בנשימה דרך האף. במצב כזה הילד מתרגל לנשום רק דרך הפה והלשון נמצאת פרקי זמן ארוכים ליד השיניים ודוחפת אותן עם הזמן.
* אלרגיות המקשות על הנשימה התקינה של הילד לפרקי זמן ממושכים בכל פעם.
* לשון קשורה – מצב מולד בו הלשון מחוברת לרצפת הפה ותנועתה מוגבלת.
* חולשה של שרירי הפה והשפתיים.
* מבנה לא תקין של הגולגולת ו/או של עצמות הפנים.

איך אפשר לטפל בדחיקת לשון?

הכתובת המתאימה לטיפול עומק בבעיה, היא קלינאי/ת תקשורת שיעבדו עם הילד בצורה סדירה ובאמצעות תרגילים שמטרתם לחזק את שרירי הפנים והפה, ללמוד הגייה נכונה, לתרגל בליעה אפקטיבית של נוזלים ומזון ולאמן את הלשון לשהות במקום הרצוי לנו, באחורי הפה.




חשוב מאוד לציין שאם נמצאה בעיה פיזיולוגית שגורמת לדחיקת השיניים – חיוני לטפל בה לפני או במקביל לפנייה לקלינאי/ת התקשורת, על מנת שהעבודה על חיזוק השרירים ושינוי ההרגלים תהיה אפקטיבית.

גורמים נוספים המעורבים בטיפול יהיו בדרך כלל רופאי אף-אוזן-גרון שיטפלו בבעיות הפיזיולוגיות שגרמו למצב וכמובן אורתודנט, שיסייע בטיפול במנשך הפתוח ובקושי האסתטי שהוא גורם.

בחלק מהמקרים ישתמש האורתודנט במתקן שנקרא גדר לשון – tongue crib, אשר מותקן בגג הפה של הילד ויסייע בטיפול בבעיית המנשך הפתוח.

מתי כדאי להתחיל בטיפול

טיפול אצל קלינאית תקשורת ניתן להתחיל כבר סביב גיל 5-6, אז יתמקד הטיפול בהגייה נכונה של צלילים. בגילאים מאוחרים יותר ניתן יהיה למקד את הטיפול בתיקון מנח הלשון הקבוע ובתרגול טכניקות בליעה.

דחיקת לשון מופיעה גם בקרב מבוגרים – לעיתים בגלל שהדחיקה הופיעה כבר בילדות ולא טופלה כראוי ולעיתים בעקבות פגיעה פיזית בגילאי הבגרות.

גם מבוגרים יכולים לקבל טיפול אורתודנטי, בשילוב עבודה עם קלינאי תקשורת, כדי לשפר את המצב.