למרות הפוטנציאל הטיפולי הטמון בשימוש בסמים פסיכדליים, השימוש בהם, ללא פיקוח מקצועי, עלול להיות מסוכן לגוף ולנפש
חומרים פסיכדליים, ביניהם MDMA, פטריות הזיה ו LSD, מכונים חומרים משני תודעה ולמעשה משנים ומרחיבים באופן זמני את האופן שבו אנו תופסים את עצמנו ואת המציאות שסביבנו.
אנשי טיפול המתמחים בתחום זה, יודעים לעשות שימוש מבוקר ומדויק בחומרים משני תודעה כחלק מטיפול פסיכותרפי, במטרה לאפשר למטופל לפגוש חלקים עלומים בנפש ולהיעזר בחלקים הללו במהלך הטיפולי.
דר' קרן צרפתי, מומחית לפסיכולוגיה סומאטית (גוף ונפש) ולפסיכולוגית מזרח-מערב, מתארת את השימוש בחומרים משני תודעה במהלך טיפול פסיכותרפי, כאמצעי המאפשר השלה מסוימת של החלקים המוכרים לאדם בעצמו (מי אני, מהם הזיכרונות שלי, מהי ההיסטוריה שלי, מהו הגוף שלי) לטובת הרחבת היריעה והיכרות עם חלקים חדשים ועולם תודעתי רחב יותר, שמעבר לאני האישי.
איך מתבצע טיפול באמצעות חומרים משני תודעה
החומר המרכזי המשמש בטיפול פסיכולוגי הוא MDMA המחדד את יכולת האמפתיה של המשתמשים ומחזק את רמת הפתיחות ואת היכולת שלהם לשתף בחוויות ובנוסף, אינו גורם להזיות ויזואליות כפי שעושה ה LSD ובכך מקל על המיקוד הטיפולי.
במחקר שערכה MAPS (האגודה המולטידיספלינרית ללימודים פסיכדליים, ארגון ללא כוונת רווח של אנשי טיפול המקדמים טיפול פסיכותרפי בשילוב MDMA), נמצא כי טיפול משולב כזה יעיל במיוחד בהתמודדות עם פגיעות טראומטיות, PTSD.
המחקר, שבוצע בעזרת 670 נסיינים נפגעי פוסט טראומה, כלל פרוטוקול טיפול ייחודי בן 15 מפגשים, שלושה בכל שבוע, של מטופל ביחד עם זוג מטפלים. המפגשים הראשונים הוקדשו להיכרות עם האדם, להבנה היכן מתבטאת הטראומה בחיי היומיום שלו וללמידה על החוזקות הקיימות שעשויות לסייע בהתמודדות.
לאחר מכן התקיימו 2-3 מפגשים ארוכים יותר, בני שמונה שעות כל אחד (משך ההשפעה של החומר), במהלכם הועלתה הטראומה והתבצעה עבודה טיפולית עם החוויה הנפשית והפיזית של המטופל במטרה לעבד את הטראומה באופן מיטבי. המפגשים הללו התקיימו בהפרש של 3-5 שבועות זה מזה, כאשר במקביל התקיימו מפגשים טיפוליים שבועיים בהם לא נעשה שימוש בחומרים משני תודעה.
תוצאות המחקר היו חד משמעיות והראו שיפור במדדי PTSD אצל כל המשתתפים, כאשר 54% מהמטופלים כלל לא הציגו סימנים של PTSD בסיום הטיפול והמספר הזה עלה ל 68% לאחר שנה מסיום הטיפול.
למה זה עובד?
MDMA מגביר את קצב הייצור והשחרור של הורמוני אוקסיטוצין ופרולקטין, המזוהים עם תחושות אמון והיקשרות. העלייה ברמת ההורמונים הללו, מאפשרת למטופל לשוחח בפתיחות רבה מהרגיל על חוויותיו ותחושותיו.
בנוסף, MDMA מפחית משמעותית את פעילות האמיגדלה השמאלית, חלק במוח האדם הקשור לפחדים ולזיכרונות טראומטיים.
על פי החוקרים, עיבוד מיטבי של הטראומה מתאפשר בגלל העובדה שהחומר משנה התודעה מתיר לאדם לחזור ולהיות נוכח בחוויה, לחזור ולהרגיש את הקשר עם נפשו וגופו ועם נפשם של האחרים, לאחר תקופה ארוכה של הימנעות המאפיינת פגיעות PTSD.
שני אלמנטים הדרושים לטיפול מוצלח באמצעות MDMA
סט/ mindset – ההתכוונות: מה אני רוצה ללמוד? מה אני רוצה לחקור ואיך אני מתמסר/ת למה שעולה במהלך החוויה?
סטינג – סביבה בטוחה ושקטה שמאפשרת התבוננות וחקירה פנימה הדרושה למהלך של גדילה ועיבוד טראומה.
ולפני סיום, תזכורת חשובה שאי אפשר בלעדיה - למרות הפוטנציאל הטיפולי הטמון בשימוש בסמים פסיכדליים, השימוש בהם, ללא פיקוח מקצועי, עלול להיות מסוכן לגוף ולנפש. ולכן, אם אתם מרגישים שטיפול באמצעות MDMA מתאים לכם – פנו לאיש/אשת מקצוע ועשו זאת בצורה מבוקרת ומפוקחת, כחלק מטיפול פסיכותרפי.
