הרשמה לאינדקס על הספה   |  כניסת מטפלים רשומים   |     על הספה בפייסבוק

אודות על הספה   |  הרשם לניוזלטר שלנו   |  צור קשר

לוגו על הספה
  • בית
  • חפש מטפל
      • חיפוש באינדקס
      • חיפוש מתקדם
      • קבל המלצה מהצוות שלנו
      • פיזיותרפיה
      • ריפוי בעיסוק
      • קלינאית תקשורת
      • טיפולים בהבעה ויצירה
      • טיפול באומנות
      • טיפול משפחתי
      • טיפול פסיכולוגי בסקייפ
      • טיפול פסיכולוגי

      • טיפול פסיכולוגי תל אביב
      • טיפול פסיכולוגי בשרון
      • טיפול פסיכולוגי בדרום
      • טיפול פסיכולוגי בחיפה
      • טיפול פסיכולוגי בצפון תל אביב
      • ...אזורים נוספים
      • טיפול פסיכולוגי לילדים

      • טיפול פסיכולוגי לילדים בשרון
      • טיפול פסיכולוגי לילדים בתל אביב
      • ...אזורים נוספים
      • טיפול זוגי

      • טיפול זוגי בתל אביב
      • טיפול זוגי בשרון
      • טיפול זוגי בצפון
      • טיפול זוגי בירושלים
      • ...אזורים נוספים
      • טיפול במתבגרים

      • טיפול במתבגרים תל אביב
      • טיפול במתבגרים בשרון
      • טיפול במתבגרים בצפון
      • ...אזורים נוספים
      • הדרכת הורים

      • הדרכת הורים בתל אביב
      • הדרכת הורים בשרון
      • הדרכת הורים בצפון
      • הדרכת הורים במרכז
      • ...אזורים נוספים
      • CBT

      • CBT בתל אביב
      • ...אזורים נוספים
      • טיפול מיני

      • טיפול פסיכיאטרי

  • פורומים
      • פורום קלינאית תקשורת
      • פורום התמכרויות
      • פורום הגיל השלישי
      • פורום אמהות, היריון ולידה
      • פורום גיל ההתבגרות
      • פורום ייעוץ לקהילה הגאה
      • פורום הדרכת הורים
      • פורום זוגיות , טיפול זוגי
      • פורום פסיכולוגיית ספורט
      • פורום טיפול פסיכולוגי
      • פורום דיכאון, חרדה
      • פורום קורונה
      • פורום אבחונים
      • פורום טיפול פסיכולוגי ילדים
      • פורום שירות צבאי
      • פיזיותרפיה התפתחותית
  • ערוצי תוכן
      • מידע כללי

      • מילון מונחים
      • השירות הציבורי
      • מכונים טיפוליים
      • מידע על סוגי טיפול
      • הכשרות והסמכות של מטפלים
      • כלים להורות אפקטיבית
      • הבלוגים של על הספה
      • ערוץ וידאו

      • גמילה מחיתולים
      • התפתחות מוטורית תינוקות
      • סרטוני הדרכת הורים
      • ויסות חושי
      • הכנה לכיתה א
      • הצבת גבולות וסמכות הורית
      • אכילה בררנית
      • התפתחות תינוקות - זחילה
      • מאמרים

      • גיל ההתבגרות
      • טיפול בילדים
      • כתבות בנושא דיכאון וחרדה
      • לקויות למידה
      • זוגיות ומשפחה
      • טיפול פסיכולוגי
      • איכות חיים
      • חגים ומשפחה
  • לאנשי מקצוע
    • מאגר מדריכים מקצועיים
    • הצטרפות לאינדקס שלנו
    • לוח לקהילה המקצועית
    • כלים ושירותים למטפלים
    • הרשמה לניוזלטר
    • פרסום מאמרים בעל הספה
    • כניסת מטפלים רשומים
  • תחומי טיפול
      • טיפול בדיכאון
      • טיפול בחרדה
      • הפרעות אכילה
      • התמכרויות
      • לקויות למידה והפרעות קשב
      • נכויות ומחלות כרוניות
      • אבחונים
      • התמכרויות
      • מיינדפולנס
      • פסיכודרמה
      • התפתחות הילד
      • גיל ההתבגרות
      • בעיות משפחתיות וזוגיות
      • אבל ואובדן
      • טיפול רגשי לילדים
      • הגיל השלישי
חפש באתר  
חפש באתר  
מי אנחנו
  • אודות על הספה
  • הרשמה לאינדקס שלנו
  • צור קשר
  • כניסת מטפלים רשומים
  • בית
  • חפש מטפל
    • חיפוש באינדקס
    • טיפול פסיכולוגי
    • טיפול אונליין
    • טיפול זוגי
    • הדרכת הורים
    • טיפול במתבגרים
    • טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT
  • פורומים
    • לפורומים של אתר על הספה
  • ערוצי תוכן
    • מאמרים
    • ערוץ וידאו
  • לאנשי מקצוע
    • כניסת מטפלים
    • הצטרפות לאינדקס שלנו
    • מאגר מדריכים מקצועיים
    • מאמרים מקצועיים
    • לוח לקהילה המקצועית
    • כלים ושירותים למטפלים
  • תחומי טיפול
    • טיפול בדיכאון
    • טיפול בחרדה
    • התפתחות הילד
    • פסיכודרמה
    • מיינדפולנס
    • לקויות למידה והפרעות קשב
    • לכל תחומי הטיפול
    • הפרעות אכילה
לוגו על הספה

על הספה, המגזין, כתבות בנושא טיפול פסיכולוגי


  • בית
  • המגזין
  • כתבות ומאמרים
  • הלא מודע מובנה כשפה - איך אנחנו מקשיבים למטופלים

הלא מודע מובנה כשפה - איך אנחנו מקשיבים למטופלים

איציק לוי, פסיכואנליטיקאי, עו"ס


א | א | א | א | (שנה גודל אות)
הלא מודע מובנה כשפה

את התפיסה כי "הלא מודע מובנה כשפה", שהיא אולי הדבר המזוהה ביותר עם לאקאן, למעט כמובן קיטועי הפגישות, הוא הציג במאמרו "פונקציה ושדה של הדיבור ושל השפה בפסיכואנליזה" (1953). זהו טקסט מצליף שיסוד הביקורת שלו הוא התרחקותם של פסיכואנליטיקאים, באותם הימים, מהידע שקשור לתפקיד של הדיבור, של הטקסט שיוצא מפיו של המטופל.

"הפסיכואנליזה, בין שהיא מתיימרת להיות סוכנת של ריפוי, של הכשרה או של חקירה, יש לה תווך אחד ויחיד: דיבורו של הפציינט"(1).

ובהקשר לכך הוא כותב:

"לכן, הפסיכואנליטיקאי יודע טוב יותר מכל אחד אחר שהחכמה היא לקלוט לידי איזה "חלק" משיח זה נמסר המונח המשמעותי, וכך הוא פועל במקרה הטוב ביותר: הוא רואה בסיפורו של מעשה יומיומי משל הפונה כרמיזה שדי בה לחכימא ובפרוזופופיאה ארוכה מילת קריאה ישירה. ולהפך – הוא רואה בפליטת פה פשוטה הכרזה מסובכת מאוד, ואף מתייחס להפסק של שתיקה כאל מכלול הפיתוח הלירי שהיא מחליפה" (2) .

לאקאן מציין שאחת מהדרכים לטעות בניהול הריפוי הוא ליפול שבי בתוך אמונה במציאות של הסובייקט ולפעול משם. דוגמא לכך היא שאלה שאני מאמין שאין מטפל שלא פגש בה והיא: "מה אתה היית עושה במקומי?" או וריאציות על השאלה הזו כמו "מה עושים במצב כזה?". מי שמועד בכך, חוטא תחת ההנחה שמציאותו של המטופל הנה אובייקטיבית, מציאות שאליה יכול להצטרף גם המטפל.

הוא לא רק מבקר אלא ממשיך בהכוונה לקריאה של הלא מודע ואומר: "הלא מודע הוא אותו חלק מהשיח הקונקרטי – קונקרטי בהיותו טרנס אינדיבידואלי – שאינו עומד לרשותו של הסובייקט כדי לכונן מחדש את רציפות השיח המודע שלו". המשפט הזה לא כל כך מסובך והוא יכול להיות פשוט עוד יותר אם נחזור לטקסט שכתבתי - "הלא מודע אפס" ובו התייחסתי ללא מודע כאל נתק שביננו לבין עצמנו.

לאקאן מחזיר אותנו לעבודת החלום של פרויד. כידוע עבור פרויד פירוש החלום אינו אלא הדיבור על החלום ועל הדברים והאסוציאציות שנעשים ועולים בעקבותיו. לאקאן קושר בין המונחים שבהם נעזר פרויד לפירוש החלום לבין מונחים מתחום הספרות כמו מטאפורה, אלגוריה, מטונימיה וסינקדוכה.

"ברור לחלוטין שהסימפטום נפתר כל כולו באנליזה שפתית, מפני שהוא עצמו מובנה כשפה"(3) .

לאקאן מבחין בין הדיבור לסימן באמצעות מערך הסימנים של הדבורים. קרל פון פריש היה זאולוג אוסטרי שביצע מחקר ותצפיות בדבורים עד שגילה לאחר שנות עבודה רבות את ריקוד הדבורים וגם קיבל על כך פרס נובל ב- 1973. פון פריש גילה שבאמצעות שני ריקודים שונים הדבורה מוסרת סימן על מיקומו ועל כיוונו של צוף. כאשר המרחק בטווח של עשרות מטרים מתבצע ריקוד מעגלי וכאשר הטווח גדול יותר היא מבצעת ריקוד בצורת הספרה שמונה.

מהי ההבחנה בין התקשורת שבין הדבורים לשפה? לאקאן מצביע על התקשורת של הדבורים כתקשורת שבה ישנה התאמה קבועה בין הסימנים למציאות. כלומר, הדבורה מדווחת על קיום צוף, מרחק וכיוון, אלה הם סימנים שחוזרים על עצמם. תקשורת כזו שונה מאוד מהתקשורת אנושית שבה הערך של מילה מתקבל מתוך הקשר ולא מתוך קידוד קבוע. כך, נערה שתדווח להוריה שקיבלה ציון 85 תעשה זאת עם פנים נפולות מכיוון שמדובר בתחום לימוד שהיא אוהבת, ימים ספורים לאחר מכן היא תספר בצהלה שקיבלה ציון של 85 בבחינה בתחום לימוד שאינה אוהבת ולא השקיעה בו. ה"סימן" זהה אבל המשמעות שונה.

את ההיבט הכמותי של ההשקעה שלנו באובייקטים כינה פרויד Besetzung.

ה -Besetzung

ההתייחסות להיבט הכמותי במערך הנפשי היה דבר שפרויד עסק בו כבר בכתבים המאוד מוקדמים שלו. היקשרות לאובייקט והפניית אנרגיה הם חלק מההיבטים המרכזיים הנוגעים, במובן הרחב יותר, לתיאוריה על הליבידו. בימינו נעשה שימוש בביטוי "להתאהב מעל הראש" כדי לרמוז על כמות גדולה של אנרגיה נפשית, ובפסיכואנליטית מוקדמת מדובר על מדד גבוה בסולם ה- Besetzung.

אם כך, אחת מהנחות היסוד המוקדמות בקשר ל - Besetzung היתה שבמערך הנפשי צריך להביא בחשבון את קיומה של כמות של ריגוש. כמות זו של הריגוש יכולה לעלות, לרדת וגם להיות מותקת. הכמות הזו של הריגוש, שהיא כמובן משתנה בגודלה ופרויד דיבר עליה גם במונחים של אנרגיה, יכולה היתה להתחבר לאובייקט מסוים. מאפיין נוסף שהיה רלוונטי מאוד לאותם ימים של טיפולים קתרטיים נגע לאפשרות של פירוק של הריגוש מבחינה נפשית וגופנית.

פרויד שעסק במחקר נוירולוגי, ניסה לנסח את כמות הריגוש במונחים נוירולוגים ב"פרויקט לפסיכולוגיה מדעית" בתתי הפרקים תיאוריית הכמות ותיאוריית הנוירון(4), אך בשלב מסוים הפסיק את פועלו בכיוון הזה ועבר להשתמש במונחים תיאוריים.

השימוש במילה Besetzung בגרמנית היה דבר שרווח בשפה וככלל פרויד העדיף לעשות שימוש במילים שכאלה מאשר להשתמש במונחים טכניים שלא לצורך. ג'יימס סטרייצי מספר שפרויד סלד מהפירוש האנגלי שהוא עצמו הציע לו, המילה Cathexis שמקורה האטימולוגי הוא בשפה היוונית(5) ומשמעותה באנגלית to occupy. בעברית אפשר לתרגמה ל – לתפוס מקום.

מי שיחפש את התרגום העברי למילה Besetzung ימצא גם: להשתקע, להקצות, לכבוש. אין מה לומר, זה בהחלט יכול לעורר אסוציאציות פוליטיות שנוגעות לטריטוריה, או אולי טוב יותר לומר לאדמה.

בכל אופן, את הכמות האנרגטית הזו אנחנו לא מודדים אבל בהחלט יש לה רלוונטיות קלינית. אחת הדוגמאות לרלוונטיות הקלינית הנוגעים לכמות ואחיזה וגם לכמות ופיקסציה, מעמידה את גישות הפסיכואנליטיות אל מול הגישות הקוגניטיביות-התנהגותיות.

על בסיס התפיסה הזו, האנליטיקאי הקלאסי, ככל שישנו כזה, יכוון על פי הצורך את הטיפול, לפירוק ההטענה של האלמנטים הנפשיים הקשורים לפיקסציה ביחס לאובייקט בעוד שבגישה טיפולית קוגניטיבית התנהגותית יעמוד היבט זה כעניין שיש להתגבר עליו, בקלות רבה ואולי בקושי רב.

ואם נעמיד את תפיסת ה - Besetzung אל מול התייחסות ללא מודע במונחים לשוניים בלבד כפי שמציע לאקאן באותם ימים, הרי שישנה החסרה של ההטענה הכמותית של האנרגיה שאותה חייבים להביא בחשבון בניהול הריפוי, גם אם בלתי אפשרי למדוד אותה.

בהמשך, עם ההתגבשות של התיאוריה הליבידינלית והחלוקה לדחפים מיניים ולדחפים של האגו, פרויד גם הפריד בין המקורות האנרגטיים. עניין אחד היו המקורות האורגניים לדחפי המין שהאנרגיה שלהם הופנתה כלפי אובייקטים במובן המיני הרחב ובמקביל עמדה לרשות הפרט אנרגיה שיסודה בדחפי האני, שבסיסם היא הישרדותו של האורגניזם. כידוע, עמדתו זו השתנתה בהמשך.

העניינים הללו נוגעים לאחת מהשאלות המעניינות במחקר הפסיכואנליטי והיא הקשר שבין הנפשי לגופני. מצד אחד התחושות הגופניות של הנאה וגם של כאב, סימפטומים שקושרים בין הנפש לגוף כמו הסימפטומים ההיסטריים וגם שאלת מיקומם של הדחפים בעניין זה.

במאמר "הלא מודע (1915)"(6) פרויד ממקם את הדחף כמושג שבין הנפשי לגופני ומגדיר אותו כייצוג הנפשי של גירוי שמקורו בגוף. ובמקום אחר הוא טוען שהדחף לא יכול להיות אף פעם אובייקט שניתן לתפוס במודעות – רק את היצוג שלו – Vorstellung.

אלה דברים שמעלים שאלה לגבי מהות החומרים שפועלים במערך הנפשי וגם לאופן הפעולה של המערך הנפשי. החומרים הללו, כפי שהתייחס אליהם פרויד היו סמלים, רעיונות, מחשבות, חידודי לשון וברור שהוא עסק במילים ובמשמעותן, ברעיונות ומובנם. לאקאן, בהישען על ידע מתחום הבלשנות והסטרוקטורליזם, יכול היה לחדד את הדברים. כך נכנסו לפסיכואנליזה מושגים כמו מסמן, מסומן, מבנה ואחרים, ועל בסיסם הוא עשה פיתוחים נוספים.

באמצעות המילים אפשר להשפיע, לשכנע, לפגוע עד כדי כך שישנה "אלימות מילולית". על ידי מילים אפשר לגרום לאדם עצב ואפשר גם לעודד אותו ולבשר לו בשורות טובות. בטקסים וברגעים מיוחדים אנחנו בוחרים את מילותינו בקפידה וכבר לפני זמן מה נאמר ש"החיים והמוות ביד הלשון". העם היהודי הוא לא אחר מאשר "עם הספר" ובתוכו אין לנו אלא מילים מילים. אבל המילים אינן רק אלה שאנחנו משתמשים בהן בכדי להיטיב לומר, הן כאלה שגם נמסרות אלינו, כלומר אנחנו עוסקים כאן בתקשורת.

אז אם בטיפול נפשי בקליניקה במילים עסקינן, אולי אפשר ללמוד דבר או שניים מאלה שזהו תחום עיסוקם ויכולים להיות רלוונטיים לעבודה הטיפולית. הבלשן פרדיננד דה סוסיר פרסם כמה עבודות חשובות בחייו, אבל את הקורס בבלשנות כללית הוא לא כתב בצורה מסודרת וגם לא פרסם אותו. סוסיר לימד את הקורס במשך שלוש שנים ורק לאחר מותו שקדו שניים מעמיתיו – שארל סאיי ואלבר סשה, ותלמיד חרוץ מאוד שלו – רידלינגר – על ליקוט החומרים מהקורס וערכו אותם לספר שנחשב לספר היסוד של הבלשנות המודרנית(7) .

מה הקשר בין בלשנות לפסיכולוגיה ומי צריך להבין משהו בבלשנות? הנה שני ציטוטים מדבריו של סוסיר:

"השפה היא תופעה חברתית. אך האם בשל כך יש לכלול אותה במסגרת הסוציולוגיה? מהם היחסים הקיימים בין הבלשנות לבין פסיכולוגיה החברתית? ככלות הכל, הכל פסיכולוגי בלשון, לרבות הגילויים החומריים והמכניים, כמו גם שינויי הצלילים. ומאחר שהבלשנות מספקת לפסיכולוגיה החברתית נתונים כה יקרי ערך, האם איננה חלק בלתי נפרד ממנה?....

בסופו של דבר למה משמשת הבלשנות?... ברור למשל שהשאלות הלשוניות מעניינות את כל אלה שמוטל עליהם לעסוק בטקסטים. חשיבותה של השפה לתרבות הכללית ברורה עוד יותר: השפה היא גורם חשוב מאין כמוהו. אין להעלות על הדעת שמחקרה יישאר נחלתם של מומחים אחדים בלבד"(8).

דברים מקבילים בנוגע לפסיכואנליזה כתב פרויד ב – 1926

"אכן, אין אנו משתוקקים לכך שהפסיכואנליזה תיבלע על ידי הרפואה ותאוחסן שם לדיראון עולם בספרי הלימוד של הפסיכיאטריה בפרק על טיפול, לצדן של שיטות כדוגמת הסוגסטיה ההיפנוטית, האוטוסוגסטיה והשכנוע, שהן תוצרים של בורותנו ועל כן הן חבות את השפעתן קצרת הימים לעצלותם ולפחדנותם של ההמונים. מגיע לה גורל טוב מזה ואני מקווה שכך אמנם יהיה. כ'פסיכולוגיית המעמקים', תורת הלא מודע הנפשי, היא עשויה להפוך הכרחית עבור עכל המדעים העוסקים בהתפתחות התרבות האנושית ומוסדותיה העיקריים כגון אמנות, דת וסדר חברתי. דעתי שהאנליזה כבר סייעה רבות לפתרון הבעיות של מדעים אלה, אך זו עדיין תרומה צנועה בהשוואה למה שניתן עוד להשיג אם ישכילו ההיסטוריונים של התרבות, הפסיכולוגים של הדת, חוקרי השפות וכו' להשתמש בעצמם בכלי מחקר זה העומד לרשותם. הטיפול בנוירוזות הוא רק אחד השימושים שניתן לעשות באנליזה.."(9) .

אם כך, נראה שלאקאן שקרא את שניהם, פעל על פי צו הוראתם. הוא כותב כך:

"פסיכואנליטיקאי אמור להטמיע בקלות את ההבחנה הבסיסית בין המסמן לבין המסומן ולהתחיל להרגיל את עצמו לשתי רשתות היחסים הבלתי חופפות שהן מכוננות."(10).

גרעין המילים והאופן שבו אנחנו מקשיבים למטופלים

קשר באמצעות השפה מצריך שני אנשים לפחות והוא נשען על בסיס פיזיולוגי ופסיכולוגי שמהווה את הבסיס לתקשורת האנושית. מהלך בסיסי של תופעת התקשורת כולל הפקה של צלילים באמצעות אברי הדיבור – זהו הדימוי האקוסטי. אדם אחד מפיק והאחר קולט את הדברים באמצעות חוש השמיעה. אם האדם האחר דובר את השפה יתרחש תהליך של חיבור בין הדימוי האקוסטי שנקלט לבין המושג המתאים לו במערך הנפשי שלו(11).

סוסיר טוען כי בין יחידים הנמצאים בחברה שדוברת אותה שפה יתבצע בקירוב קישור דומה בין סימנים למושגים. כלומר, לא קישורים חד ערכיים כמו אצל הדבורים, אבל קישורים דומים, הייתי מוסיף מבוססי תרבות חברתית. לפחות זוהי טענתו.

היבט הקליטה הפיזית איננו מספיק כמובן, טוען סוסיר, הרי כששומעים אחרים שמדברים בשפה שאינה מוכרת לנו ישנה קליטה של הצלילים אבל מאחר ואיננו מבינים את הנאמר אנחנו נשארים מחוץ לדבר כתופעה חברתית.

התפקוד האנושי שמאפשר לאדם את היותו בשפה כלשהי יוצר אצל הדוברים עקבות שיש בהן דמיון ובעצם כל אחד מהדוברים את השפה מהווה חלק מקהילה ומחזיק חלק מהשפה, אם כי לא את כולה.

כלומר, כל אחד מחזיק חלק מהמערכת הדקדוקית, מילים ומושגים ומצד שני היא לא קיימת באופן מושלם אצל אף אדם.

סוסיר עושה על בסיס זה הבחנה בין השפה כדבר כללי ששייך לקהילת הדוברים לבין הדיבור שמשויך ליחידים בקהילה.

בהתאם לכך נוכל לומר כי באמצעות איסוף של יחידות השפה שיכלול את מערכת הדקדוק שלה, אוצר המילים שלה והמושגים שלה נוכל ללמוד על עושר התרבות שלה, על החברה שלה וכנראה גם על הקונפליקטים שבתוכה. למעשה, זהו חלק ממה שנעשה בתחום המחקר הבלשני והפילולוגי.

באופן דומה, אם נאסוף את הנתונים הללו, המורכבים ממילים וממושגים אצל היחיד, נוכל לדעת משהו על המתרחש בנפשו ואולי אף להצליח לעשות משהו בקשר לכך.

נקודת המוצא למהלך הבא היא היותו של המערך הנפשי של כל אדם ייחודי. מצד שני אין להתעלם מכך שישנם מנגנונים נפשיים שניתן לאפיין אותם ככאלה שפועלים בנפשם של רבים. באופן דומה, ניסיונות לנסח מחלות והפרעות נפשיות נעשה בהתבסס על הנחה שישנו דמיון בסיסי ברכיבים ומנגנונים נפשיים.

הקלינאי פוגש אדם שמגיע לטיפול וההתייחסות אליו ולפנייתו לטיפול מעלה שאלה הנוגעת לתפיסה ולעיבוד המידע אצל המטפל – מלמטה למעלה, על בסיס ייחודיותו של הפונה, או מלמעלה למטה, בהתבסס על הצורך להישען על ידע קיים.

ניקח לנו משימה צנועה לשאול מהי מילה, מהו סימן ומהם המסמן והמסומן? ישאל את עצמו כל מטפל: איזה ערך יכול להיות לאלו לעבודה הקלינית שלו?

המילה, או כפי שסוסיר קורא לה – הסימן הלשוני, כוללת את הדימוי האקוסטי ואת המושג הנפשי שקשור אליו. המילה על הקשר הכפול שהיא מחזיקה יכולה להיתפס על ידי האדם הבוגר כדבר מובן מאליו, דבר שהוא רחוק מאוד מן האמת. דוגמאות טובות לקושי לחבר בין הדימוי האקוסטי למושג נפשי אפשר למצוא כאשר מנסים ללמד פעוט מילה חדשה וגם כאשר, כבוגרים, מנסים ללמוד מילים חדשות בשפה חדשה.

הסימן הלשוני מוצג באיור הבא(12):





סוסיר מביא לתשומת ליבנו שההתייחסות הרווחת לסימנים הלשוניים היא בעצם לדימוי האקוסטי שלהם - למילים, ורובנו שוכחים שמאחורי המילה מסתתר משהו.

"עמימות זו היתה נעלמת אילו ציינו את שלושת המושגים הנוכחיים כאן בשמות התובעים זה את זה בעודם נוגדים זה את זה. אנו מציעים לשמר את המילה סימן כדי לציין את המכלול, ולהחליף מושג ודימוי אקוסטי על ידי מסומן ומסמן".

נסתכל על הביטוי במתכונתו החדשה:






בעקבות הדברים האלה אדגיש שתי נקודות ושאלה למחשבה:

• הקשר בין המסמן למסומן איננו טבעי, העובדה הפשוטה היא שמסמנים, כלומר דימויים אקוסטיים שונים, בשפות שונות מכוונים לאותם המושגים. כך למשל אם ניקח את המסמן, אשר כאן מופיע בכתב - תפוח, נמצא מסמנים אחרים המכוונים לאותו מושג בשפות אחרות: apple , mela, Manzana, או Pomme.
• נגענו כאן בקשר פשוט בין מסמן למסומן קונקרטי כמו תפוח בעוד שדוברים בשפה מעבירים באמצעות הדיבור (מסמנים) רעיונות (מסומנים) מורכבים הרבה יותר.

ננסה עכשיו לדמיין לרגע את תהליך הפיענוח של המסמנים הנמסרים לנו בקליניקה. כיצד נתייחס אליהם? אפשר לומר שהמטופל שדיבר, מסר רק חלק מהסימנים, הוא מסר את המסמנים בלבד, אך מה לגבי המסומנים. האם נעשה חיבור בין המסמנים שנמסרו לנו לבין המסומנים הסובייקטיביים הנמצאים בראשנו? מה בעצם אנחנו עושים עם מה שנמסר לנו?


איציק לוי, פסיכואנליטיקאי ועו"ס – www.psycho-analysis.co.il


ביבליוגרפיה
1. לאקאן , ז'. פונקציה ושדה של הדיבור ושל השפה בפסיכואנליזה (1953) בתוך מ' מאואס (עורך), כתבים (עמ' 231). תל – אביב: רסלינג
2. לאקאן , ז'. פונקציה ושדה של הדיבור ושל השפה בפסיכואנליזה (1953) בתוך מ' מאואס (עורך), כתבים (עמ' 235). תל – אביב: רסלינג
3. לאקאן , ז'. פונקציה ושדה של הדיבור ושל השפה בפסיכואנליזה (1953) בתוך מ' מאואס (עורך), כתבים (עמ' 252). תל – אביב: רסלינג
4. Freud, S. (1895). Project For A Scientific Psychology. in SE vol. I: Pre – psycho-Analytic publications and unpublished drafts. Pp 295-298
5. Freud, S. (1895). The Neuro – Psychoses Of Defence. In SE vol. III: Early psycho-analytic publications. P 63.
6. Freud, S. (1915). The Unconscious. In SE vol. XIV: On The History Of The Psycho-analytic Movement, papers on metapsychology and other works. P 177
7. דה סוסיר, פ' (1916). קורס בבלשנות כללית. תל – אביב: רסלינג. עמ' 11.
8. דה סוסיר, פ' (1916). קורס בבלשנות כללית. תל – אביב: רסלינג. עמ' 42.
9. פרויד, ז'. לשאלת האנליזה בידי מי שאינם רופאים (1926) בתוך ע' ברמן (עורך), הטיפול הפסיכואנליטי (עמ' 193). תל – אביב: עם עובד
10. לאקאן , ז'. הדבר הפרוידיאני (1955) בתוך מ' מאואס (עורך), כתבים (עמ' 389). תל – אביב: רסלינג
11. דה סוסיר, פ' (1916). קורס בבלשנות כללית. תל – אביב: רסלינג. עמ' 48-49.
12. דה סוסיר, פ' (1916). קורס בבלשנות כללית. תל – אביב: רסלינג. עמ' 119.

  • תגיות

  • טיפול פסיכולוגי

לאקאן מחזיר אותנו לעבודת החלום של פרויד. כידוע עבור פרויד פירוש החלום אינו אלא הדיבור על החלום ועל הדברים והאסוציאציות שנעשים ועולים בעקבותיו. לאקאן קושר בין המונחים שבהם נעזר פרויד לפירוש החלום לבין מונחים מתחום הספרות כמו מטאפורה, אלגוריה, מטונימיה וסינקדוכה.


אנשי מקצוע רלוונטים לתחום

מירי זאוברמן-אינדקס מטפלים מומלצים

מירי זאוברמן

פסיכולוגית קלינית מומחית

התמחות: חרדה ופוביה,דיכאון,בעיות משפחתיות וזוגיות,הדרכת הורים,התמודדות עם משברי חיים,טיפול במתבגרים, בריאות הנפש, קשישים, אבל ואובדן
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,מרכז, טיפול אונליין
שפה: עברית

מאמינה בטיפול מכבד 'בגובה העיניים' שמשלב גישות בהתאם לצרכיו של הפונה וביכולת להביא לשיפור באיכות חייו . מטפלת בחרדות, טיפול זוגי, הדרכת הורים , טראומות ומשברים, גם און ליין.

מידע נוסף

   

צור קשר

אורן מי-רון-אינדקס מטפלים מומלצים

אורן מי-רון

פסיכולוג קליני מומחה

התמחות: טיפול בגילאי 20-45 המתמודדים עם משבר, קשיים רגשיים, חרדה ולחץ, בעיות זהות, חוסר מימוש או כיוון וקושי עם זוגיות
אזור בארץ: תל אביב וגוש דן,מרכז, טיפול אונליין
שפה: עברית

מנוסה בטיפול במבוגרים/ות צעירים במצבי משבר, קושי וצמיחה. מאמין בכוחו של טיפול וקשר אנושי מכבד ומאפשר ביצירת שינוי, בתהליך משמעותי ומעמיק המבוסס על ידע ומקצועיות ומותאם לצרכי האדם.

מידע נוסף

   

צור קשר

יובל טל-אינדקס מטפלים מומלצים

יובל טל

פסיכולוג קליני

התמחות: חרדה ופוביה, דיכאון, אבל ואובדן, הדרכת הורים, התמודדות עם משברי חיים, טיפול במתבגרים
אזור בארץ: עפולה,יקנעם
שפה: עברית,אנגלית

פסיכולוג קליני מומחה. מטפל בילדים, מתבגרים ומבוגרים במגוון מצבים. בעבודתי אני נשען על גישה פסיכו-דינאמית בשילוב עם כלים התנהגותיים וקוגניטיביים.

מידע נוסף

   

צור קשר

רחל ברזילי-אינדקס מטפלים מומלצים

רחל ברזילי

עובדת סוציאלית קלינית (M.S.W)

התמחות: מסייעת בהתמודדות עם משברי חיים, דיכאון, דימוי עצמי ותחושת ערך.
אזור בארץ: פתח תקווה,בקעת אונו
שפה: עברית

מטפלת מנוסה המטפלת במבוגרים החווים מצוקה מתמשכת, משבר או תקיעות. מטפלת בגובה עיניים, מעורבת ופעילה בטיפול.

מידע נוסף

   

צור קשר




כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

טיפול יעיל וקצר מועד – מה סוד הקסם של CBT ? - צוות על הספה

דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, מתבגרים, טיפול פסיכולוגי

טיפול יעיל וקצר מועד – מה סוד הקסם של CBT ? טיפול קוגניטיבי – התנהגותי, או בשמו המקוצר CBT, הפך פופולארי מאוד בישראל ובעולם בכלל בשנים האחרונות – ויש לזה סיבה טובה.

כל מה שרציתם לדעת על סרוגייט ולא העזתם לשאול - צוות על הספה

חרדה, זוגיות ומשפחה, טיפול פסיכולוגי

כל מה שרציתם לדעת על סרוגייט ולא העזתם לשאול רוב האנשים יקיימו בחייהם קשרים אינטימיים ומיניים שיתפתחו באופן טבעי, אך אצל חלק מהאנשים קשר אינטימי כזה נתפס כדבר מאיים והם ימנעו ממנו ביודעין, או שינהלו זוגיות אך יתקשו מאוד להתמודד עם המרכיב המיני בה ויסבלו מקשיים נפשיים ופיזיים סביב המיניות בקשר.

על פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית ומה שביניהן - צוות על הספה

טיפול פסיכולוגי

על פסיכותרפיה, עבודה סוציאלית ומה שביניהן פסיכותרפיסט הוא אדם המציע טיפול נפשי באמצעות שיחות ובדרך כלל מתמחה בתחומי טיפול ספציפיים כמו טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי ועוד. פסיכותרפיסטים מגיעים מרקעים טיפוליים שונים - פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, קרימינולוגים, שעברו הכשרה ייעודית לפסיכותרפיה ומורשים לבצע טיפול כזה.

בעיות בזוגיות, סובלים מבעיות ביחסים במשפחה? אתם לא לבד - צוות על הספה

מתבגרים, התפתחות הילד, זוגיות ומשפחה, טיפול פסיכולוגי, איכות חיים

בעיות בזוגיות, סובלים מבעיות ביחסים במשפחה? אתם לא לבד האם אתם נאנחים בייאוש אחת ליומיים לנוכח עוד "מלחמת אחים" בין הילדים שיצאה משליטה, או מול התנהגות תוקפנית ובלתי מרוסנת של אחד מהם?






על הספה

צוות אתר על הספה, משלב אנשי מקצוע טיפוליים יחד עם אנשי אינטרנט. לכולנו, חוויה מדהימה ועם זאת כל כך שונה של טיפול פסיכולוגי. לשם כך יצרנו את "על הספה" מתוך רצון לעזור לכל מי שחש אי נוחות או קושי בחייו, למצוא את העזרה המקצועית הנכונה ולהתחיל, כבר היום, במסע לקראת איכות חיים טובה יותר.

  •    אודות על הספה
  •  [email protected]
  •  054-5690181
  •  על הספה בפייסבוק
  •    צור קשר

 אודות ועזרה


אתר על הספה מקשיב לכם על מנת לשרת אתכם טוב יותר, נשמח לקבל מכם תגובות, הערות וביקורות.
מטפלים ממליצים עלינו
אין תחליף למפגש הבינאישי. אך בימינו המפגש הראשוני מתחיל הרבה לפני ששני אנשים נפגשים פנים אל פנים
הצטרפות לאינדקס מטפלים - "על הספה" מציע לך מגוון שירותים וחבילות אטרקטיביות שיאפשרו לכם שליטה מלאה ואיכותית בתכנים שיקראו אודותכם לקוחות וקולגות

 ערוצים מומלצים


  •    פורומים בעל הספה
  •    ערוץ הוידאו של הספה
  •    כתבות בעל הספה
  •    תחומי טיפול
  •    אזור אנשי מקצוע
  •    אינדקס מדריכים
  •    טיפול פסיכולוגי מוזל
  •    לוח לקהילה המקצועית
  •    הבלוגים של על הספה

 אינדקס על הספה


  •    טיפול פסיכולוגי
  •    טיפול זוגי
  •    הדרכת הורים
  •    פיזיותרפיה
  •    קלינאית תקשורת
  •    ריפוי בעיסוק
  •    טיפול פסיכיאטרי
  •    קבוצות טיפוליות
  •    CBT

התכנים והמידע המוצגים באתר זה מספקים מידע בלבד. אין לראות בהם אבחנה ו/או חוות דעת ו/או המלצה רפואית והם אינם מהווים בשום מקרה תחליף לייעוץ עם גורם מקצועי מוסמך.
השימוש באתר או בתכניו הוא על אחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש. שימוש באתר ובתכניו ייחשב כהסכמה מצד המשתמש לתקנון האתר .
  כל הזכויות שמורות לאתר על הספה ©