קלינאית תקשורת היא מי שסיימה לימודים אקדמיים במסלול הפרעות בתקשורת וקיבל/ה רישיון ממשרד הבריאות לעסוק כקלינאי/ת תקשורת. קלינאית תקשורת מציעה טיפול בעיכוב בהתפתחות שפה ודיבור, קשיי היגוי או צרידות, מובנות דיבור, בעיות שמיעה והתאמת מכשירי שמיעה, ובתחום הבליעה והאכילה. קלינאי/ת תקשורת עשוי/ה להתמחות בתחום אחד או ביותר או בתחום הטיפול בפעוטות ובילדים מול התמחות בטיפול במבוגרים. מחפש/ת קלינאית תקשורת? לפניך רשימת בעלי מקצוע בתחום השמיעה והדיבור. אם את/ה צריך/ה קלינאית תקשורת, כאן תמצא/י את מיטב אנשי המקצוע, כולם נבדקו על ידי צוות על הספה וכולם מוכרים במשרד הבריאות.
בעל מקצוע המטפל ומאבחן מבוגרים וילדים בעלי קשיים באחד או יותר מהתחומים הבאים:
קשיים בדיבור כמו קשיי היגוי, גמגום, צרידות.
ליקויים בשפה: קושי בהבנת שפה מילולית ו/או בהפקת שפה (אוצר מילים, תחביר, דיקדוק, סיפור).
הפרעות בתקשורת מילולית ולא מילולית.
הפרעות בבליעה.
הפרעות אלו עשויות לנבוע מקשיים מוטוריים, התפתחותיים, נוירולוגיים, מבניים או פסיכולוגיים.
מטרת הטיפול של קלינאי התקשורת היא לשפר את השפה והדיבור כאמצעי לשיפור התקשורת.
תחומי ההתמחות של קלינאות תקשורת– מבוגרים, ילדים, פעוטות ותינוקות, שיקום שמיעה, טיפולי שפה, דיבור ותקשורת, שימוש בתקשורת תומכת וחליפית (במקרים בהם אין יכולת להפיק שפה דבורה).
אבחון שפה, דיבור ותקשורת
אבחון בתחומי השפה, הדיבור והתקשורת נערך ע"י קלינאי תקשורת ונמשך מספר מפגשים, בהתאם לשיתוף הפעולה של הילד ובסוג הקושי.
מטרת האיבחון היא לקבוע האם התפתחותו של הילד הנבדק תואמת גיל בכל אחד מהתחומים: שפה, דיבור ותקשורת.
כלי האבחון: ניתן להשתמש במבחני שפה פורמאליים שעברו התאמה ותיקנון לשפה העברית ובכלי תצפית שעברו התאמה ותיקנון לעברית. (לדוגמא: מבחן גורלניק לסינון שפה, איבחון כצנברגר, מבחן מעש"ה)
בתחום השפה נבדקות בין היתר היכולת להבין שפה (כמו:הבנת הוראות, הבנת סיפור) ויכולת הבעת השפה (אוצר מילים, תחביר, דיקדוק, יכולת נרטיבית: יכולת לספר, לתאר, להסביר), הזיכרון השמיעתי והיכולת להשתמש בשפה באופן תקשורתי.
בתחום הדיבור: במידה והדיבור אינו ברור יש צורך לבדוק האם הסיבה לכך נעוצה ברמת הצליל (קושי בהגיית צליל מסוים), ברמת ההברה (קושי בהיגוי מבנה הברה מסוים), ברמת המילה (קושי בהיגוי מילים במבנה מסוים) או ברמת המשפט (קושי בהיגוי מבנה משפט מסוים), כמו כן חשוב לבדוק את תנועתיות אברי ההיגוי (לשון, שפתיים, לחיים), שטף הדיבור, הקול והאינטונציה. בתחום התקשורת נבדקים מאפייני התקשורת הלא מילולית (למשל קשר עין, שימוש בג'סטות, הצבעה) והשימוש בתקשורת מילולית.
תחום נוסף הנבדק ע"י קלינאי תקשורת הוא קשיי בליעה, הבדיקה נעשית בדרך כלל בשלב הראשון ע"י תצפית באכילה ובדיקת יכולות הנגיסה, הלעיסה והבליעה ובהמשך במידת הצורך נבדקת הבליעה בבדיקת וידאו פלורוסקופיה (צילום וידאו של תהליך הבליעה), בדיקה זו נעשית בבית חולים.
(נכתב ע"י דפנה רויטמן, קלינאית תקשורת)
מי ראשי לעסוק בקלינאות תקשורת?
מוסמך לעסוק בטיפול בהפרעות בתקשורת הוא מי שסיים לימודי תואר ראשון לפחות במוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה במסלול להפרעות בתקשורת, סיים את שעות הסטאז' שלו ועמד בתנאים לקבלת הכרה מקצועית ורישיון של משרד הבריאות.
בבחירת קלינאי/ת תקשורת חשוב לבדוק כי הקלינאית בעלת התמחות באותו תחום בו יש לטפל וכי יש לה ניסיון קליני בתחום. לדוג' לא כל קלינאית תקשורת בעלת ניסיון בהתאמת מכשירי שמיעה, היא בעלת ידע מספיק בכל הקשור לשתל כוכליארי ולא כל קלינאית תקשורת המומחית לעבודה עם ילדים בגיל הרך על התפתחות שפה הינה בעלת ידע מספק בתקשורת תומכת וחליפית. חשוב לערוך תיאום ציפיות עם הקלינאית בכל הקשור לאבחון או טיפול קודם, מטרות הטיפול , גיל המטופל וכדומה.
