קלינאית תקשורת

קלינאית תקשורת / קלינאות תקשורת

בעל מקצוע המטפל ומאבחן מבוגרים וילדים בעלי קשיים באחד או יותר מהתחומים הבאים:

• קשיים בדיבור כמו קשיי היגוי, גמגום, צרידות.
• ליקויים בשפה: קושי בהבנת שפה מילולית ו/או בהפקת שפה (אוצר מילים, תחביר, דיקדוק, סיפור).
• הפרעות בתקשורת מילולית ולא מילולית.
• הפרעות בבליעה.

הפרעות אלו עשויות לנבוע מקשיים מוטוריים, התפתחותיים, נוירולוגיים, מבניים או פסיכולוגיים.

מטרת הטיפול של קלינאי התקשורת היא לשפר את השפה והדיבור כאמצעי לשיפור התקשורת.

תחומי ההתמחות של קלינאות תקשורת– מבוגרים, ילדים, פעוטות ותינוקות, שיקום שמיעה, טיפולי שפה, דיבור ותקשורת, שימוש בתקשורת תומכת וחליפית (במקרים בהם אין יכולת להפיק שפה דבורה).

אבחון שפה, דיבור ותקשורת

אבחון בתחומי השפה, הדיבור והתקשורת נערך ע"י קלינאי תקשורת ונמשך מספר מפגשים, בהתאם לשיתוף הפעולה של הילד ובסוג הקושי.

מטרת האיבחון היא לקבוע האם התפתחותו של הילד הנבדק תואמת גיל בכל אחד מהתחומים: שפה, דיבור ותקשורת.

כלי האבחון: ניתן להשתמש במבחני שפה פורמאליים שעברו התאמה ותיקנון לשפה העברית ובכלי תצפית שעברו התאמה ותיקנון לעברית. (לדוגמא: מבחן גורלניק לסינון שפה, איבחון כצנברגר, מבחן מעש"ה)

בתחום השפה נבדקות בין היתר היכולת להבין שפה (כמו:הבנת הוראות, הבנת סיפור) ויכולת הבעת השפה (אוצר מילים, תחביר, דיקדוק, יכולת נרטיבית: יכולת לספר, לתאר, להסביר), הזיכרון השמיעתי והיכולת להשתמש בשפה באופן תקשורתי.

בתחום הדיבור: במידה והדיבור אינו ברור יש צורך לבדוק האם הסיבה לכך נעוצה ברמת הצליל (קושי בהגיית צליל מסוים), ברמת ההברה (קושי בהיגוי מבנה הברה מסוים), ברמת המילה (קושי בהיגוי מילים במבנה מסוים) או ברמת המשפט (קושי בהיגוי מבנה משפט מסוים), כמו כן חשוב לבדוק את תנועתיות אברי ההיגוי (לשון, שפתיים, לחיים), שטף הדיבור, הקול והאינטונציה. בתחום התקשורת נבדקים מאפייני התקשורת הלא מילולית (למשל קשר עין, שימוש בג'סטות, הצבעה) והשימוש בתקשורת מילולית.

תחום נוסף הנבדק ע"י קלינאי תקשורת הוא קשיי בליעה, הבדיקה נעשית בדרך כלל בשלב הראשון ע"י תצפית באכילה ובדיקת יכולות הנגיסה, הלעיסה והבליעה ובהמשך במידת הצורך נבדקת הבליעה בבדיקת וידאו פלורוסקופיה (צילום וידאו של תהליך הבליעה), בדיקה זו נעשית בבית חולים.

מה עושים אצל קלינאי תקשורת?

קלינאי תקשורת מטפל במגוון גדול של תחומים, מהיגוי מילים ותיקונים, ולקויות אחרות בדיבור.
המפגש הראשון מתחיל באבחון המצב, הקלינאית תבדוק דרך מבחנים שונים את המצב הכללי ותפקודו של המטופל, לאחר מכן היא תבנה תוכנית מסודרת עבור המטופל שמטרתן להשיג שיפור בבעיות (התרגול מתבצע גם אצל קלינאי וגם בבית).

מי ראשי לעסוק בקלינאות תקשורת?

מוסמך לעסוק בטיפול בהפרעות בתקשורת הוא מי שסיים לימודי תואר ראשון לפחות במוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה במסלול להפרעות בתקשורת, סיים את שעות הסטאז' שלו ועמד בתנאים לקבלת הכרה מקצועית ורישיון של משרד הבריאות. בבחירת קלינאי/ת תקשורת חשוב לבדוק כי הקלינאית בעלת התמחות באותו תחום בו יש לטפל וכי יש לה ניסיון קליני בתחום. לדוג' לא כל קלינאית תקשורת בעלת ניסיון בהתאמת מכשירי שמיעה, היא בעלת ידע מספיק בכל הקשור לשתל כוכליארי ולא כל קלינאית תקשורת מומחית לעבודה עם ילדים בגיל הרך על התפתחות שפה הינה בעלת ידע מספק בתקשורת תומכת וחליפית. חשוב לערוך תיאום ציפיות עם הקלינאית בכל הקשור לאבחון או טיפול קודם, מטרות הטיפול , גיל המטופל וכדומה.

כיצד בוחרים קלינאי תקשורת?

קלינאי תקשורת מומלץ לבחור בהתאם לגיל המטופל והבעיות אותן רוצים לפתור, יש קלינאי תקשורת המתמחים בילדים בגילאים שונים, וישנם קלינאי תקשורת אשר תחום המומחיות שלהם הוא בגילאים יותר מבוגרים וההתמחות שלהן בפתרון בעיות אשר שכיחות יותר בגילאים הללו. כמובן שיש לוודא שלקלינאי שבחרתם יש רישיון עבודה ממשרד הבריאות.

(נכתב ע"י דפנה רויטמן, קלינאית תקשורת)