שאלה: התמודדות עם חוסר הצלחה בתחרויות - (א)
היי,
ילד בן 13 שוחה 6 שנים בקבוצה תחרותית, משקיע המון באימונים ( מתאמנים כל יום שלוש שעות 6 פעמים בשבוע + אימון בוקר ) נמצא ברמה מקצועית טובה לגילו, עם יכולת טכנית טובה מאוד.
הילד שם את השחייה למרכז חייו ומשקיע בזה המון, אך לאורך זמן הןא מתמודד עם בעיה קשה בתחרויות - הוא פשוט לא מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי ולא מממש את היכולת שלו, תוצאות שלו לרוב בלטי צפויות בדרך כלל הרבה מתחת מיכולת רגילה שלו באימונים, אך לפעמים יש הברקות משום מקום,
ילד מאוד מתוסכל ולוקח את הכל פנימה, כל ניסיון לעזור נתקל בקיר מאוד עצבני שהוא בונה סביבו.
חשוב לציין שילד מאובחן עם ביעות קשב וריכוז ובעיקר קשיי התארגנות.
אין מדובר בלחץ מצד ההורים או מצד המאמן , אלא בעיקר על חוסר יכולת להביא את עצמו לידי ביטוי.
לאחרונה מצב החמיר עםתחילת תהליכי התבגרות אצל החברים ( הוא/
תשובה: התמודדות עם חוסר הצלחה בתחרויות - (0)
שלום,
ממש מתנצל על העיכוב בתשובה.
מהתיאור שסיפקת קשה לקבל תמונה שתאפשר להבין את הקשיים המונעים ממנו למצות את הפוטנציאל, אך אנסה לנחש מה שנקרא ניחושים מלומדים.
ראשית, חשוב להבין שהפרעת קשב יכולה לספק יתרונות רבים בספורט, אך גם יכולה לפגוע בביצוע הספורטיבי באופן משמעותי. מעבר לקשיים הברורים של התארגנות וקשיי ריכוז שיכולים לפגוע באימונים ותחרויות, הפרעת קשב מקושרת לעיתים עם חרדות, ובמקרים רבים עם דימוי עצמי נמוך. מיותר לציין כיצד חרדות יכולות למנוע מיצוי הפוטנציאל הספורטיבי. באשר לדימוי עצמי, יש להבדיל בין דימוי עצמי כללי (אני יפה, חכם, טוב וכו') לבין התפיסה של העצמי הספורטיבי (איך אני רואה עצמי כשחיין). מכיוון הביטחון העצמי קריטי לתפקוד ספורטיבי, ובפרט לתפקוד בתחרויות, ומכיוון שהוא מושפע מהתפיסה העצמית הכללית (דהיינו הדימוי העצמי), בהחלט ניתן לצפות שבמצבי תחרות תגבר החרדה, שתפגע בתורה בביצועים. כאמור, אינני יודע אם זהו המקרה של בנך, אך אני מציע את אלו כנקודות חשיבה.
התיאור של שחיין התאפיין בגישה ויכולת של עבודה קשה + טכניקה גבוהה, מעלה אצלי מחשבה על נטייה לפרפקציוניזם?
אם כן, חשוב להבין שגם לפרפקציוניזם, לצד המעלות והיתרונות, "תופעות לוואי" פסיכולוגיות משמעותיות. אלו בד"כ כוללות חרדה תחרותית גבוהה, דרישות תפקוד גבוהות מאוד, ביקורת עצמית גבוהה ולא גמישה (חשיבת שחור או לבן). כמו כן, מבחינה רגשית, אצל הפרפקציוניסט החוויה של אי עמידה בדרישות שהציב לעצמו, או חושב שאחרים מצפים ממנו, הינה חוויה עוצמתית של כישלון בעל גוון אישי וכללי (נכשלתי כאדם לא כשחיין). כמו כן, ל"כישלון" נלוות לעיתים תחושות של בושה ואשמה (אכזבתי את המאמן, מה יחשבו...). תחושות אלו (שללא טיפול לרוב לא ממש מודעות) מעלות את רמת החרדה לפני התחרות ומקשות על ההתמודדות עם כישלונות ותסכולים.
אם הדברים שתיארתי או חלקם מתקיימים אז מומלץ ביותר לפנות לפסיכולוג ספורט. שכן אלו סוגיות שלא יעברו עם הגיל ולא יושפעו רבות משיחות עמכם או עם המאמן.
כאן לכל שאלה,
גבי
מנהל הפורום גבי זקס
