שאלה: אני סקרן לגבי העתיד - (אני)
(הפרעת אישיות סכיזואידית)
אני מרגיש כל הזמן ילד או תינוק, אבל אני ממש לא מרגיש שאני בגיל שלי אני חושב אף פעם.
בהרבה סיטואציות תלוי כמה הן מלחיצות אני מרגיש כמו תינוק שלא יכול להתמודד עם הרגשות לבד בלי שישגיחו עלי.
אני בטיפול פסיכולוגי, וממה שאני יודע לגבי טיפול בחלק ילדותי הוא כביכול אמור להיעלם מתישהו ואז אני אמור להרגיש בהתאם לגילי, אבל במקרה שלי אין לי חלק שמרגיש בגילו, אני פתאום יגיע לגיל 25 במכה? אחרי שהרגשתי 25 שנה שהייתי ילד? זה מלחיץ אותי אני לא יודע איך להתמודד עם הכל זה נשמע לי יותר מידי קשה להיות מבוגר אני לא אעמוד בזה, אני בקושי מכין לעצמי אוכל, אני אוכל בחוץ/שימורים בגלל שאני לא מכין אוכל בעצמי ועכשיו אני פתאום אצטרך פתאום להתמודד עם החיים? אני מתקשה בכלל לצאת מהבית מרחק גדול מידי שאני לא אלך לאיבוד, אלו פחדים לא הגיוניים כי אני הסתדרתי איתם כל החיים אבל הם עדיין שם.
העולם נראה לי יותר מידי אינסופי, אני לא יודע איך אני אמור להתמודד עם זה פתאום, גם עם עזרת הפסיכולוגית קשה לי לדמיין, חוץ מזה שנושא שאני מעלה עם הפסיכולוגית באופן קבוע- איך אני אמור עכשיו בגיל שלי להמציא זהות? להבין דברים בסיסיים על העולם ולמה הם קורים? כולם למדו בבית ספר הכל ואני פשוט נזרק בעולם כי חשבתי שמה שציפו ממני בבית ספר היה לזכור רשימה של מידע סתמי שאחרי המבחן שכחתי, כי המטרה הייתה הציון ולא המידע.
זה מדאיג אותי, הכל, ומדאיג אותי גם לגלות את החלק הילדותי שבי כי שכחתי שהוא קיים, שכחתי שאני מפחד לצאת החוצה
תשובה: אני סקרן לגבי העתיד - (גלעד הורוביץ)
שואל יקר,
מכתבך נוגע ללב. הפחד מהעולם, מהלא ידוע, מלהיות גדול.
רציתי לענות לך שזה טבעי, שברמה מסויימת כולנו מרגישים קטנים וחסרי אונים. גם האנשים שנראים לך גדולים ויודעים גם הם פוחדים. כולנו ילדים שנאלצו לגדול וכולנו מתמודדים עם תחושות חוסר אונים וחוסר ידיעה. אל תתייחס למספרים, 25 או 70, מאחורי ההגנות כולנו תינוקות, ילדים, מבוגרים מבוהלים. הטיפול חשוב, יחסים והקשבה ויכולת להזדקק ולהעזר מקלים על הדרך.
לבנות זהות זה תהליך ארוך, הוא לא מסתיים ולא מושלם בשום גיל. אבל כתיבתך היפה ומעוררת ההזדהות מרמזת לי שיש בתוכך גרעין שיילך ויצמח.
בהצלחה רבה
גלעד
מנוהל ע"י נעה מצגר גרנות, פסיכולוגית קלינית מדריכה בטיפול ואבחון
