על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

קושי ומבוכה

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  קושי ומבוכה  -  (דינה)


יושבת בבית עם בני בן החודשיים. מצד אחד לא יכולה לתאר מצב שבו לא ההיה איתו יום שלם ואטפל ואדאג לו. מצד שני יש לי מחשבות אגואיסטיות וגעגועים לעבר שבו הייתי אדון לעצמי ולפעמים פשוט בא לי לברוח. שומעת אמהות שמדברות על התינוק שלהן עם ניצוץ בעיניים ומרגישה שאולי משהו איתי לא בסדר? לא מרגישה את "הניצוץ" והשמחה הזו... בנוסף, אני מאוד בודדה ורוב הזמן לבד בבית. הייתי רוצה להכיר אמהות טריות כמוני אבל הילד שלי סובל מגזים ויש לו התקפי בכי לא צפויים ואני נבוכה ללכת איתו למפגשים/סדנאות של אמהות מחשש שרק נפריע לכולם.....

תשובה:  קושי ומבוכה - (0)


נקודת ההתחלה של כל הנושא הרגיש הזה היא להבין שאת מאד מאד נורמלית. הפער בין מה שהחברה משדרת בעניין גידול תינוקות לבין המציאות הוא ענק ומתסכל ומעורר תחושות כישלון ואשמה. לא מדברים מספיק על התובענות שבגידול תינוק, על אובדן העצמי, על השעמום והתסכול, על הבדידות . פעם נשים היו מגדלות תינוקות באופן שבטי. אני בטוחה שהיה להן הרבה יותר קל. היום אנחנו נדרשות למצוא מסגרות חלופיות לשבט ולא תמיד זה זמין. נסי בכל זאת לשתף ולדבר ככל שאת יכולה ולמצוא עם מי להעביר את הימים. הקפידי לישון ולאכול הכי טוב שאת יכולה. נסי להיעזר בתמיכה שמסביבך. ישנה אפשרות לפנות למקורות תמיכה של אימהות בוגרות שמלוות אימהות צעירות כגון "מאם לאם". אם המצוקה גוברת פני לייעוץ ותמיכה נפשיים. מקווה שהתקופה הקשה תחלוף בהקדם ותוכלי להנות יותר מהתינוק שלך ובעיקר שיהיה לך יותר זמן לעצמך...
 X