על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

כל הזמן רעבה

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  כל הזמן רעבה  -  (שריתה)


הבת שלי בת שבועיים וחצי. אוכלת לסרוגין מטרנה וסימילאק (אני מנסה להבין מה יותר טוב לה) האמת שאת המטרנה מעט פולטת... היא אוכלת דיי הרבה, בין 60-120 סמ"ק לא בכל האכלה כמובן.. הבעיה היא שהיא תמיד רעבה ומחפשת עם הפה משהו לטרוף ובמקרה הזה המוצץ רק משגע אותה יותר... תוך שעה וחצי שעתיים גג היא שוב רעבה, לא מצליחה להחזיק 3 שעות והאחות בטיפת חלב אמרה שעלי להקפיד... מאוד קשה... הבכי שלה קורע לב ממש ואז אני נשברת. היא גם נרדמת תוך כדי אוכל נניח אחרי 60 ואז מאוד קשה לההמשיך להאכיל אותה ושוב אחרי שעה וחצי היא רעבה והבקבוק כבר לא רלוונטי כיוון שלא מחזיקים יותר משעה בקבוק מוכן (כך אמרו לי) ושוב, היא לא רגועה ונורא בוכה... מה עושים? את הנוטרילון לא ניסיתי עדיין.

תשובה:  כל הזמן רעבה - (0)


השאלה שאת מעלה נוגעת לענייני האכלה של התינוקת שלך.. זו אינה במדויק הטריטוריה המקצועית שלי לכן אתייחס לכך מנקודת המבט הנפשית.. לוקח זמן להכיר את התינוק ולהבין את הצרכים הפיזיים שלו. מתי הוא בוכה כי עייף? מתי הבכי הינו מתוך רעב? כאבי בטן? גם לתינוק לוקח זמן להבין מה מתחולל בו וכיצד הוא צריך לתקשר את הצרכים שלו מול האם כדי שתבין ותיענה לו. הדרך של התינוק והאם להבין זה את זה כרוכה בתסכול, בכאב וגם בהצלחות ובהקלה. זוהי תחילתה של ההורות ושל החיים של התינוק. החיפוש שלך אחר הקלה וסיפוק עבור התינוקת שלך הוא הדבר החשוב. בחיפוש הזה תמשיכי לבדוק אפשרויות ולנסות לראות למה היא מגיבה בחיוב. אני אישית (וזו כרגע עמדתי הלא פורמלית, כאם וכאשת מקצוע בתחום הנפש) מאמינה שבחודשיים שלושה הראשונים אין מקום לסדר יום קבוע ולא צריך לחכות 3 שעות בין האכלה להאכלה. בעיני כאשר היא בוכה, אם לא ברור עדיין שמדובר ברעב, שווה לבדוק כיוונים נוספים- עייפות, כאב בטן, אי נוחות. לנסות ולהרגיע. אם זה לא הולך- לנסות אוכל. אם היא אוכלת בשקיקה- שיהיה לה בתיאבון. היא עדיין בגיל מאד לא מסונכרן וזה ייקח זמן. אני לא בעד לכפות עליה סדר יום בשלב זה. המלצה נוספת היא ללוות את תהליך החיפוש אחר הפתרון עבורה במילים מרגיעות - דברי אליה, ספרי לה שאת כאן בשבילה, שאת בודקת מה היא רוצה עכשיו.. תני לה לחוש את המאמץ והנוכחות שלך. אני מאמינה שביחד תמצאו אט אט את השביל המשותף לכן. אם המצוקה אינה חולפת פני לייעוץ מקצועי בתחום.
 X