על הספה - פורומי מומחים

פורום היריון ולידה

האם זה כך? זהות חדשה

פורום היריון ולידה

פורום אמהות, היריון ולידה מנהלת פורום רחלי שרון גרטי
מטפלת בעלת ניסיון רב במבוגרים ובבוגרים צעירים. עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית פורום אמהות, היריון ולידה
בשילוב גוף נפש ורוח, אמא לשלושה.


להיות אמא- פירושו כניסה לעולם רחב, אינסופי, של התמודדויות ומורכבויות. זוהי רכבת הרים רגשית בה אנו נעות במהירות בין רגעים של אושר, סיפוק עילאי, אהבה בעוצמה לא מוכרת ומשמעות קיומית ובין רגעים רבים של אי שקט, קונפליקטים, חוסר שליטה ופחד. המעבר בין תחושת הביטחון לבין הספק יכול להיות חד ומטלטל.

להיות אמא - פירושו מפגש מחודש עם הילדות שבנו, הילדות שבתוכנו- הניבטות אלינו מעיני הילדים שלנו ומתוך הקשר שאנו בונות עימם. זהו מפגש ייחודי ומרגש עם מי שהיינו ומי שעודנו, ולא פעם זהו מפגש המעורר חרדה ושאלות שאנו מפנות כלפי עצמנו- האם אני האם שקיוויתי להיות? האם ומתי אני פועלת כשם שאימי נהגה כלפיי?

פורום זה נועד לכן, אימהות ונשים חשובות, במטרה ללוות, לסייע ולעודד אתכן במסע האימהות, להיות אוזן קשבת וחושבת ביחד איתכן. רבות נכתב, נאמר ונשאל על מה הילד צריך. אבל כאן תישאל קודם לכן השאלה- מה אני, אמא, צריכה? וברור לכולנו כי כאשר אנחנו רגועות וברורות לעצמנו- גם לילדים שלנו ולמשפחות שלנו קל יותר.

אני מזמינה אתכן לשתף, להתלבט ולהתייעץ על כל נושא אישי המעסיק אתכן, ומאמינה כי בכוחן של התמיכה וההכוונה לאפשר לכן למצוא את הדרך הנכונה עבורכן.


שאלה:  האם זה כך? זהות חדשה  -  (מיכל )


הי שלום ותודה פעם ראשונה כאן. שמי מיכל אני בת 39 ילדתי לפני שנה. אני נשואה 10 שנים. התינוק נולד בשבוע 34 אחרי שהייתי בשמירת הריון. הייתי מאושפזת במהלך השמירה והייתה לי ירידת מים נתנו לי אנטיביוטיקה והכל עבר בסדר. מאז הלידה אני חרדתית בצורות מטורפות, יש לי מחשבות טורדניות כמו למשל: מה קרה? איך קרה? שאלות קיומיות שאלות של מה יהיה שאלות הקשורות באחריות. רציתי את התינוק וחיכיתי לו שנים נכון שאף אחד לא מכין אותנו להורות וגם לא יודע מה העתיד. הייתי בחורה רזה ויפה תמיד החמיאו לי והייתי מתלבשת מיוחד ומשקיעה בעצמי. במקצועי אני עו"ס וקצינת ביקור סדיר . הייתי בשמירה כל ההריון ועכשיו לקחתי חופשה ללא תשלום אני עתידה לחזור עבוד בעוד 4 חודשים. ירדתי את כל ה- 30 קילו שהעלתי בהריון מפאת שרק שכבתי ועדיין לא מסוגלת להכיל את שינוי הגוף. כל היום יש לי חרדות, אני מוזנחת אבל מתפקדת בתוך תוכי כל היום יש לי מחשבות טורדניות גם של אשמה שהתינוק נולד לפני בגללי כי כל ההריון הייתי חרדה וכל יומיים הלכתי לבדוק שהכל בסדר איתו ושהוא נולד לפני והיה בפגייה כמה ימים כדי לעלות במשקל לא הפסקתי לבכות וגם כשבאנו הביתה כל הזמן אני חושבת שייש לו משהו כל הזמן אני מדמיינת מחלות/אסונות ולא מצליחה לתפקד בכללללל !!! מלבד דברים בסיסיים כגון: ללכת להשתלמות פעם בשבוע, ללכת לסופר, אני לא נוהגת כבר שנה + ורק מחשבות עויינות יש לי בראש של פחדים עליו ואולי יש לו משהו ...ומה אעשה אם אהיה והאם אחזור לעצמי לזה שהייתי משקיעה בעצמי בלימודים בעבודה בפיזיות. אני ממש דואגת כל היום אני אומרת מה אעשה שאחזור לעבודה וכל פעם יש לי משאלה שאולי יגיע אליי כסף מזכייה בלוטו ולא אצטרך לעבוד... אני מודעת למחשבות שווא לפעמים אך עדיים זה הגיע למצב שאני "מגרדת" את עצמי מהמיטה וממצבים ועושה הכל לתפקד ועדיין זה בלתי ניתן להבנה זה לא מפסיק הקולות האלו בראש... שאני מדברת עם אימהות הן מספרות לי שגם הן חרדות אבל עד כדי כך? האם זה נורמלי? היון חשבתי לאשפז את עצמי ואז אמרתי שלא כי אני בחורה חכמה שמודעת לעצמי אז למה אני ככה? מה השתגעתי אני בדיכאון? אני בחרדה ? מתי אחזור לעצמי? אני מטפלת בתינוק יפה ואוהבת אותו מאד מאד וחרדתית בטירוף אף אחד לא נוגע בו או מנשק אותו רק אני ובעלי אגב יש לי גם חרדה חברתית בעקבות כל הלידה... מה לעשות? מי אני מה אני? ככה זה להיות אימא??????

תשובה:  האם זה כך? זהות חדשה - (0)


אמא יקרה את מתארת מצוקה מאד קשה ומורכבת. מצד אחד אני מלאת פליאה לכוחות שלך וליכולת להמשיך ולתפקד כאם חרף הקשיים, ומאידך אני סבורה שהמצוקה שלך בלתי נסבלת ושאין זה נכון משום סיבה שתמשיכי ככה. כאישה בעלת מקצוע טיפולי אני מניחה שאת מאמינה בכוחו של טיפול נפשי לסייע לאדם. אני ממליצה שתעשי זאת בהקדם. ישנם טיפולים ממוקדי טראומה כגון emdr וחשיפה ממושכת. ישנה אפשרות טובה לפנות לפסיכיאטר ולהעריך את המצב הנפשי. אל תזניחי את עצמך. זה פוגע גם בך וגם יכול להשפיע על התפתחות בנך והקשר עימו. באמת שלא צריך לסבול ככה.
 X