טיפול במשחק


"משחק הוא המדיום הטבעי של הילד להביע את עצמו. זו הזדמנות שניתנת לילד לבטא את רגשותיו ובעיותיו – בדיוק כמו שמבוגרים מדברים על קשייהם"
וירגיניה אקסליין, דיבס.

הטיפול במשחק נשען על ההנחה כי ילדים רוצים לשחק באופן ספונטני וכי דרך המשחק ניתן לצפות בדפוסי התנהגות של הילד, לחוות את עולמו הרגשי, ולהגיע עמו לתקשורת ישירה ועקיפה בה הוא מרגיש מוגן ופחות חשוף. ילדים עשויים להתקשות להביע את עולמם הרגשי במילים מכמה סיבות.

האחת, בהיבט ההתפתחותי, הילד עדיין לא רכש אוצר מילים המאפשר לו טווח רחב מספיק להביע את עולמו הרגשי, אם בגלל גילו הכרונולוגי ואם בגלל שלא היה חשוף לדיבור פנימי רגשי אשר לימד אותו הבעה רגשית מספקת.
   טיפול במשחק

השניה, ילד הנמצא במצוקה רגשית יעדיף שלא לדבר ועשוי להסתגר בתוך עצמו. על המטפל למצוא ערוצים בלתי מילוליים כדי להבין מה עובר על הילד.

כל ילד מביע במשחקו תכנים מתוך עולמו הרגשי. אם בצורה ישירה יותר בה הוא מסדר את דמויות הפליימוביל במעגל ומחקה בדיבורו את הגננת וסיטואציות שקרו בגן ואם באופן עקיף יותר כאשר במשחק הדימיוני נכנס לדמותו של ספיידרמן כדי לבטא רצון להיות גדול, משמעותי, מיוחד ובעל כוחות גדולים יותר.

המשחק משמש לילד מרחב מוגן בו משאלות לב יכולות להתגשם. במשחק, הילדה יכולה להיות נסיכה השולטת בעולם אבל יכולה גם להביע כעס ותסכול על ילד בגן שהעליב אותה ו"להעניש" אותו, או לבטא את דאגותיה ממשבר אחר המתרחש במשפחה. המשחק משמש לילד שפה בה יכול להביע כל משאלה, גם אם אסורה, ולהרגיש מספיק בטוח לבטא אותה ללא אשמה או לפחות בתחושת אשמה פחותה.

משחק , גם אם ספונטני לחלוטין הוא כלי התפתחותי חשוב ביותר עבור הילד. הוא משמש ללמידה של כללים, חוקים ונורמות חברתיות, הוא משמש ונטילציה ועיבוד רגשי, הוא חלק מהתפתחותו המוטורית, התחושתית הקוגניטיבית והשפתית של הילד. דפוסי משחק של ילד בגן או בבית ושינוי בדפוסים אלו יכולים לתת לנו אינדיקציה טובה למצבו הרגשי של הילד ואם קיימת מצוקה כלשהי הדורשת התיחסות טיפולית מקצועית.

בטיפול במשחק מגיע הילד לחדר אשר המשחקים הנמצאים בו נבחרו בקפידה והונחו במקומם מתוך מודל חשיבה מעמיק. תהליך בחירת המשחקים וחקירת החדר הינו חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי המתרחש בטיפול במשחק. הצעצועים וחומרי היצירה מחליפים פעמים רבות את המילים שהילד עשוי להתקשות לומר ולכן הוא יכול לשחק בשקט, או תוך שירה ולא חייב לדבר. בחירת המשחקים המוצעים לילד חייבת להתחשב בגילו ובהעדפותיו, ולכן חשוב להתאים את סידור החדר לילד המגיע לטיפול במשחק.

תפקיד המטפל בטיפול במשחק מתחיל מיצירת קשר באמצעות שמירה על setting מאוד ברור עבור הילד. כאשר הילד יודע למה לצפות, כיצד יראה החדר כאשר יכנס אליו, היכן ימצאו את הצעצועים איתם שיחק בפעם הקודמת כמה זמן יש לו לשחק, כיצד יודע שזמנו עומד להסתיים וכו', הוא מרגיש בטוח ומתחיל ליצור אמון במסגרת הטיפולית. על המטפל בטיפול במשחק להיות מטפל "מאפשר", הוא צופה בילד ומתערב כאשר הילד מסמן או אומר לו שזה מה שהוא רוצה וצריך ממנו. התצפית על הילד בזמן משחק היא חשובה לא פחות מרגעים של התערבות או תקשורת ישירה עם הילד.

לאחר יצירת קשר ואמון, המטפל בטיפול במשחק יכנס עם הילד לתוך משחקו ויהפוך לשחקן בעצמו. הוא יכול לשחק דמות בסיפור שהילד מספר לעצמו או להציע דמות חדשה שתסייע לו להבין את תכניו הרגשיים של הילד ולפרש את דפוס המשחק. המטפל יוכל להציע לילד פרשנות לסיפור המתייחסת לדמויות בסיפור ולא לילד עצמו ובכך לאפשר לילד להתמודד עם הרגשות המציקים לו ומקשים עליו תוך שמירה על מרחק מוגן מהסיפור. המטפל יכנס עם הילד לתוך ארגז החול, ישב עמו על הרצפה וישהה עמו, בגובה העיניים במקום בו נמצא הילד, פיזית ורגשית.

טיפול במשחק יתחיל לאחר אבחון פסיכולוגי או לאחר פגישות אינטייק, ריאיונות עם ההורים ו/ או עם איש המקצוע שהפנה את הילד לטיפול. חשוב לקבל רקע ומידע על הילד ועל הקשיים בגינם הופנה לטיפול בכדי שניתן יהיה לתת משמעות לתכנים העולים ממשחקו של הילד. הבנת הרקע של הילד מאפשרת למטפל להיות מודע לקשר שבין סגנון ודפוסי המשחק שלו לבין התכנים עליהם רוצים לעבוד בטיפול במשחק.

באילו מקרים כדאי לפנות לטיפול במשחק?

כאשר ילד מראה אותות מצוקה, מסתגר בעצמו, דפוסי התנהגותו משתנים באופן משמעותי, לא נהנה מדברים שנהג להינות מהם בעבר, כאשר הוא כעוס יותר מכרגיל וההורים מרגישים כי מצבו הרגשי מכביד עליו.

כאשר ילד מראה תוקפנות חריגה לאורך זמן, יתכן ועובר עליו משהו שאינו מצליח לבטא או להתגבר עליו והטיפול במשחק יכול לתת לו ערוץ ביטוי והקלה גדולה.

כאשר משפחה עוברת שינוי או משבר כמו גירושין, מוות, או אפילו לידה של ילד חדש, הילד במשפחה עשוי לחוות מצוקה שאינו מבטא אותה אך לאורך זמן צצים סימניה ויש לטפל בהם.