ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי מומחה, ראש החוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית אחוה

מרצה בכיר בחוג לחינוך מיוחד, המכללה האקדמית אחוה

ילדים רבים עם חשד להפרעת קשב וריכוז מופנים בשלב כזה או אחר להערכה אצל איש מקצוע (פסיכולוג, נוירולוג, רופא התפתחותי, פסיכיאטר, מאבחן דידקטי ואנשי מקצוע פרארפואיים). במקרים רבים, אבחון מלא ומקיף בתחום זה חייב להיעשות ע"י אנשי מקצוע שונים, כל אחד מהם מומחה בתחומו. לעיתים, ההורים מסתפקים במבדק ממוחשב מסוג MOXO, BRC העדכניים, או T.O.V.A המיושן ומוכר. גם במקרים אלו חשוב שייאסף מידע מקיף לגבי הילד, התפתחותו ותפקודו.

לפני כמעט שנה יצא חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות בנוגע לשאלון האינטייק. שאלון זה מיועד לאיסוף מידע ומהווה חלק מ'רשומה רפואית' שיש לנהל בכל מקרה של אבחון או טיפול.

השאלון שלהלן הותאם מתוך הנחיות חוזר מנכ"ל, עם דגשים לגבי ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. הוא מיועד לתת מידע מקיף שעשוי לסייע בקבלת אבחנה מדויקת יותר לגבי ילדים עם הפרעת קשב וריכוז.

 

שאלון אינטייק לקראת מבדק קשב ממוחשב, MOXO

 

על פי הנחיות משרד הבריאות מתאריך 16/4/12, יש לנהל רשומות רפואיות באופן הבא בתיק המטופל:

 

הנחיות כלליות

בתחילת האינטייק יש לציין את מקור המידע שהתקבל, והדברים חייבים להירשם בשם אומרם (לדוגמה: לדברי האם/האב וכו').

יש לציין שעל כל מטופל לעבור אינטייק. במקרים מיוחדים יתקיים אינטייק משפחתי.

כמו כן, יש לציין שניתנה הסכמה מדעת לאבחון, בהתאם לכללי האפוטרופסות כשמדובר בקטין.

על כל מטופל קטין לעבור אינטייק.

 

אינטייק

א.פרטים מזהים:

שם:

ת.ז.:    

ת.ל.:

שם האב/האם:

כתובת:

ביה"ס:            

כיתה:

תאריך המבדק:

 

סיבת ההפניה:

תלונות הפונה עפ"י הערכתו הסובייקטיבית (כאשר מדובר בילד יש להפריד בין תלונות של ההורים לבין אלו של הילד או של גורם מפנה אחר): מהי סיבת ההפניה כעת?

 

אינטייק למטופל –ילד:

1.מיקום הילד בסדר הלידה.

2.היריון (תכנון, רציה, מהלך)

3. לידה (שבוע הלידה, ספונטנית, ניתוח קיסרי, וואקום, לידה מוקדמת, אפגר לאחר דקה ולאחר 5 דקות, משקל בלידה).

4.הנקה (משך הזמן,סיבת ההפסקה,גמילה מהנקה).

5. הרגלי אכילה (האם ניזון מבקבוק?האם היו קשיים בתחום האכילה? מעבר למוצקים גיוון באכילה התנסות במרקמים שונים,רכים וקשים). במיוחד חשוב לשים לב לבעיות באכילה  כתינוק, אופני אכילה כיום (הרגלי אכילה ליד שולחן, ויסות עצמי באכילה).

6. סדרי שינה- האם הילד נרדם בקלות?, האם ישן ברצף לילה שלם/ האם יש התעוררויות?/ האם יש סיוטי לילה/ פחדים בלילה?, האם מגיע למיטת ההורים בלילה?.כיצד ישן כעת בהשוואה לינקות?

7. גיל אבני דרך התפתחותיות:

א. חיוך

ב. התהפכות

ג. זחילה

ד. ישיבה

ה. עמידה

ו. הליכה

ז. תחילת דיבור:מילים

ח. דיבור: משפטים

 

8. מאפייני מזג.

9. הרגלי ניקיון, גמילה מהרטבה- ביום/ בלילה, משתן/ מצואה. מידת עצמאות בהתאם לגיל בשלבי ההתפתחות השונים. בהקשר לילדים עם חשד ל-ADHD במיוחד יש לברר לגבי הרטבה ובריחת צואה (לילה/יום).

10. יציאה למסגרת גן (קשיי פרידה, אובייקט מעבר, הסתגלות ) ולמסגרות חינוכיות נוספות.

11. תפקוד בהווה בבית, בגן/בי"ס, בחברה, בפעילויות אחה"צ.

בהקשר לילדים עם חשד ל-ADHD יש לברר בנוגע להרגלי למידה ועבודה: הכנת והשלמת שיעורים והכנה למבחנים, כתב יד, טעויות הנובעות מפזיזות, וכד'. כמו"כ כדאי לברר לגבי ביצוע עבודות בית.

במיוחד כדאי לברר לגבי התמיכות שהילד קיבל עד כה במסגרות החינוכיות ובשעות אחה"צ: סוגים (כלומר אילו טיפולים), משך ואינטנסיביות.

12.מצבו הבריאותי של הילד (אשפוזים, ניתוחים, מחלות כרוניות , אלרגיות או אחרות במהלך החיים) תרופות או תוספים תזונתיים קבועים, ובדיקות מיוחדות כולל בדיקות פסיכולוגיות.

בהקשר לילדים עם חשד ל-ADHD, במיוחד חשוב לברר לגבי תחלואה נלווית האופיינית להפרעה זו, כגון בעיות שמיעה וראייה, ורגישות תחושתית. חשוב לברר מתי נעשתה בדיקת הדם האחרונה, ובמיוחד מדדי ברזל ופריטין, B12, תפקודי בלוטת התריס. סוגיה נוספת שחשוב לבדוק היא לגבי טיפולים תרופתיים בעבר וכיום. יש לברר אם קיים רקע משפחתי של סכרת[1]

כמו כן חשוב לבדוק לגבי קשיים תחושתיים ותנועתיים, במיוחד סרבול מוטורי, האופינים לאוכלוסיה זו.

13. מצב סוציו אקונומי ותנאי מגורים.

14. מבנה המשפחה (קואליציות,מערכת יחסים ,אלימות, כוחות חיוביים ומערכות תמיכה). בהקשר לילדים עם חשד ל-ADHD, חשוב לברר לגבי אופן הצבת גבולות ומשמעת ע"י ההורים (עקביות, מידתיות ועוד).

15. יש לקבל פרטים אנמנסטיים של ההורים כגון: תאריכי לידה, מוצא, עליה ארצה, תיאור משפחת המוצא, השכלה, עיסוק, מיקום בסדר הלידה, תורשה.

16. בקבלה ובבדיקת ילד יש לציין סטטוס נפשי הכולל:הופעה ,אפיוני התנהגות מרכזיים, פרידה מההורים, צורת התייחסות וקשר, תפקוד קוגניטיבי-הבנה ריכוז וזיכרון, כושר דיבור, שפה, קריאה וכתיבה, התמצאות בזמן ובמקום, שיפוט ותובנה.

פסיכולוגיים קליניים ופסיכיאטרים צריכים להתייחס כמו בכל אינטייק גם לאיכות החשיבה והפרספציה כולל פנטזיות והלוצינציות, אפקט –איכות והתאמה, אובדנות-חשיבה, תכנון, ניסיונות והתנהגות מסכנת, התעללות נפשית ופיזית.

בקשר לילדים עם חשד ל-ADHD: חשוב להתייחס להתמודדות עם תסכול וכישלון, התמודדות עם שינויים, פחד וחרדה, מצבי רוח, דרכים להירגע, יכולת אמפטית, פרידות, סקרנות ושאילת שאלות, קשב והתמדה (פרט למחשב וטלוויזיה), גבולות ומשמעת (בבי"ס ובבית), קשרים חברתיים, בטחון עצמי, וקבלת מרות/סמכות.

 

ב. שם מלא של המטפל והסטטוס שלו (מקצועו, מדריך, מומחה, מתמחה)

ג.חתימה וחותמת (במקרה שהרשומה  עדיין ידנית).

 

 

 

 

 






< חזרה לבלוג